כשהייתי בת 6 זכיתי לבלות את סוף הקיץ בחדרי ניתוח של אסף הרופא, זכות שיש לנצר של שושלת של רופאים...טוב נו, אחותי הבהמה לא רצתה לשמור עלי והלכתי עם אמא לעבודה.
על המזל שלי, אמא שלי רופאה, פרסונאל! למדתי בגיל צעיר את כל המינוחים, סקאלפל, סיסטולי, סאטורציה, מדדים, חילקתי ציוד...כן כן...את אמא שלי למשרד הרווחה, נראה אותכם.
זה היה יום עמוס. מלא סטאז'רים ורופאים צעירים. היא היתה בין הנשים היחידות.
ניכנס מקרה חירום.
ילדה,בת 10,איזה אידיוט דרס אותה.
אני זוכרת שהרבה ידיים התחילו להזיז אותי ממקום למקום,
זוזי, זוזי, כל אחד רצה לזהור, להוכיח.
היא היתה רופאה בכירה...מלא סטאז'רים אחריה.
היא קפצה על המיטה, הסתובבה אלי.
"אחזור י."
עמדתי מתבוננת.
האדרנלין באויר, משפחה בוכיה, דם על הריצפה, בלוני חמצן, נו, בית חולים....
אחרי כמה שעות יצא סטאז'ר שדאגו לו לאגו מהבית ואמר לי, "גם את תהיי אלוהים כשתגדלי".
אני זוכרת שפרצתי בצחוק מתגלגל....הטיפש לא ידע שהוא מריונטה משודרגת....
אמא שלי תיקנה את הילדה, וכשהם יצאו מהניתוח המשפחה הבוכיה עשתה הרבה קולולו.....
אתמול זכיתי להיות שוב באותו חדר הכנה לניתוח, הפעם היא לא קפצה על המיטה, היא שכבה.
ביקשתי בלי סטאז'רים הם מעייפים.
והיא בכתה ופחדה.
ואני הייתי גיבורה.
וביקשתי תרופה ככה וככה להרגעה למרות שלא כתוב, וישבתי בישיבת הכנה, וישבתי עם המרדים, וקיבלתי החלטות של ילדה גדולה, וביקשתי תרופה אחרת ומינון אחר, ונשאלתי אם אני רופאה.
חייכתי.
לא. רק הבת של.
ויצאתי החוצה והבטתי למעלה, לא היה שום דבר חמים ונעים,
ופרצתי בבכי מטורף,ואתה שם למעלה פתחת את דלתות השמיים בסערה גדולה!!!
חתיכת סדיסט.כבר יש לי אלוהים. אכלת אותה.
מאמי, אני בהחלט יודעת מה טוב בשבילי, אני מוכנה למכור את נשמתי עבור הטוב הזה, אני פשוט מבועתת מהיום שאצטרך לוותר עליו.
אז אם נעשה טרייד אוף, נשמה תמורת פור אבר אפטר, קנית.
ג'יזס, הי לאבס מי חחחחחח
