לפני 9 שנים. 21 ביולי 2015 בשעה 11:46
אני יודעת שהזמן לא עוצר מלכת.
או שהמחוגים מתבדרים על חשבוני או שאני רודפת שניות באויר.
כשאתה רוצה שאבין את המסר, אתה עוצר לי את הזמן.
יש לך דרך מיוחדת שכזו.
שולח לי סימנים שלמדתי לקרוא.
צודק.
אין שמחה גדולה בלי כאב גדול.
אתה רוצה אותי לידך בשניהם.
אז אתה שולח לי שמחות קטנות, כאלו שמאפשרות לי לנשום לרגע מחוץ לסערה.
אני ילדה טובה.
שיחררתי בסערה.
אז בוא נשוב לשוחח, אתה כבר יודע,
הקירבה שלי תגיע רק אחרי אמונה.
סוררת שכזו.
תן לי.
פתח לי צוהר.
אני עומדת איתנה וזקוקה.