לפני 9 שנים. 9 באוקטובר 2015 בשעה 12:26
ישנם ימים שפשוט מריחים רע משחרית ועד הליל.
כאלו שגם עצי האקליפטוס לא נותנים לי שקט ורוח המציאות חובטת בעורפי. נלחמת בך ושניכם מושכים לכיוונים הפוכים.
שיח חירשים.
זמן ללכת.
אני מתבצרת בעמדתי.
כבר לא נילחמת בדמעות צובטות, מרשה להן אפילו ללטף ולהשאיר שובל קר על לחיים חמות.
המציאות הזו מתדפקת על נשמתי,
מה שלא שלי, לא שלי.