לפני 8 שנים. 14 בינואר 2016 בשעה 14:20
הפעם כשהגעת כבר פחות התרגשתי.
אין לי צורך לרצות אותך יותר.
אתה סהכ בדיה, חלום שציירתי, על שלמות ואהבה.
אתה יושב איתן, ואני בשלי, מחייכת, סוף סוף שלמה.
לא כועסת, לא מרירה.
עשית עוול אבל לא בכוונה.
סלחתי.
את הרעל אני משחררת לאט ובמודע.
הפעם כשתלך...
אשוב להוזיל דימעה.
זו היא, כוחה של אהבה!
