לפני 8 שנים. 1 באפריל 2016 בשעה 8:11
בתקופה הזו שכולם מתחילים נקיונות פסח אני מתחילה להתעורר.
החיה שאני.
מנקה את הנשמה, מזיזה רהיטים, אנשים כבדים.
ואותו. ואותי.
זה הזמן הכי טוב לראות את הזיק האמיתי בעיניים שלי.
החיה הזו מתעוררת כל שנה באותה תקופה.
אותם הכנות לפני היומולדת כמו בכל שנה, רק שאז קיבלתי "מתנה".
יומיים לפני גיל 17 בעיצומן של ההכנות קיבלתי במלוא הדרתה את הכותרת,
נאנסת.
מאז אף אחד לא יודע לדבר איתי על זה.
החיה שבי מתעוררת.
מי שמכיר, חווה.
מי שלא מתנדף.
אני מרגישה חיה בכל נים.
משהו אחר בוער בי.
אני צורחת מבפנים, ולא בצורה מנומסת כמו בשיח החברתי.
משחזרת.
כמו חיה.
החיה שאני.
הפעם זה אחרת.
הלב פועם מהר, הריחות חדים, המגע.
מגע טוב.מחרמן.
עוד מעט יום הולדת.
החיה שבי רעבה!
