לפני 8 שנים. 24 ביוני 2016 בשעה 16:48
"אל תישכח לתת לי משהו להרגעה ד"ר. בהצלחה. תעשה אותי אני"
4 שעות אחרי אני בהתאוששות.
במעט כוחות ששמרתי לרגע הזה שאלתי את האחות מה השעה.
2 עשורים לקחו לי להבין את העיוות.
הוא מבפנים.
יצרתי אותו מבחוץ.
2 עשורים של הרס תמו בשנה מבפנים ו 4 שעות ניתוח מבחוץ.
ההתעוררות נוראית.
מלווה בכאב.
מבפנים.
בעיקר מבחוץ.
התמונה המחייכת ששלחתי לך מזכירה אותי רגע לפני המוות.
ילדה.
אישה.
עכשיו אני,
אני.
