לפני 8 שנים. 25 בספטמבר 2016 בשעה 19:25
נשיקה עדינה על המצח,
חיבוק עוטף מאחור.
כיסא שזז כמו שטיח אדום,
דלת שניפתחת כדרך קבע.
הכלה אינסופית של קפריזות ילדיות,
ליטוף על הגב ונשיקה של כף רגל.
שיגרה של מילות אהבה שהופכות כל פרפר לדייר חדש.
הבטחה בדיו ותזכורת מתמדת,
חברות גם בוויסקי ודאגה אבהית.
של פעם..
כזה.