לפני 7 שנים. 6 בנובמבר 2017 בשעה 7:33
אני בוהה בקיר הלבן, זה שהבטחת שתקנה לי תמונה שתקשט אותו משום שאני שונאת קיר לבן.
אני בוהה בקיר הלבן ונזכרת במקום שלנו, איך התעקשתי להזמין ארוחת בוקר ושלך היתה יותר טעימה אז האכלת אותי לאט לאט ולחשת לי באוזן, "זונה שלי"... והקול שלך רעד משום שהנשמה שלך צילקה אותי וחששת שאשוב לשם עם מישהו אחר.
אני זוכרת את היום הולדת שלך ואיך התארגנתי אליו חודשיים מראש עם החליפת חורים הזו...שעה ללבוש אותה וגיחוך מבעד לדלת. לחי סמוקה ותחת אדום. אני גם זוכרת שרצת והבאת כמה סוגים של צהריים...רצת. לחשת לי, "זונה שלי" והקול שלך רעד משום שהנשמה שלך טעמה והרגישה אהבת אמת.
זיכרונות שלנו...
אני זוכרת את החיבוק הראשון והרעם ביום קיץ.
ברק. ננעלתי בתוך הנשמה שלך.
זו לא עיסקה רעה. אתה טועה.
זו הכי טובה שעשיתי. ויש לי סבלנות.
כל פעם מחדש.
כי רק אני יכולה.
יום הולדת שמח איש.
