לפני 6 שנים. 22 בפברואר 2018 בשעה 18:34
כשאני קוראת את הפוסט הראשון שלי כאן אני מחייכת.
אותה מריונטה שחיפשה פרצופים נטופי זימה כבר איננה.
אני עומדת איתנה וגאה.
שלמה.
דרך ארוכה ומסע אמיתי לתוך עצמי עברתי.
מודה לכל מי שהיה איתי.
כוס קפה באמצע היום ושמש מלטפת מסכמות מעל עשור כאן.
בהחלט נחמד.
מה ששלי שלי.
היום אני פורשת כנפיים וחיוך ענק דבוק לי.
היום אני הולכת שלמה.
בשמחה.
באהבה.
S.A.