הכל עניין של אמונה..

אני מרגישה את הבאסים עוברים ומרעידים את כל גופי.

אנחנו באמצע המסיבה הזו והכל עובר לסלו מושן.

אני שומעת את המוזיקה מתעמעמת ואני נעטפת בבועת מגן.

מנגינת אסקופה הנדרסת....

השמיעה שלי מתעצמת והראיה שלי מתחדדת.

הנימים שלי מתנפחים והניבים שלי בוקעות.

אתה מתחיל לחוג סביבי ובו זמנית כבר חוגג את הציד.

אני מסוחררת סביב הציר שלי ואתה מצטרף לקצב שלי. באופן מפתיע אתה לא נלחם. אתה רק הולך לצידי.

לא נוגע בל נשרף שנינו מהר מדי.

אני מניחה את כלי המלחמה שלי ונעמדת במקום. מתבוננת מבפנים כלפי חוץ.

בודקת נשימה.

אתה עדיין בקצב שלי.

אותה פעימה.

לא נוגע.

זה אסור.