הכל עניין של אמונה..

לפני כמה שנים ניהלתי פגישת עסקים טובה.

"אני צריך אותך לחדירה"

הפסיכית שבי לא התאפקה וברח לו חיוך.

"לאן אתה מעוניין לחדור שאתה לא מצליח להתאפק?"

תשובה של מדינה מתפתחת...

אהבתי את הרצינות שלו, עסקי נטו השאיר אותי במשחק.

"תשמע, הממשלה שם התחלפה כבר אין לי כוח".

"הכוח שלך לא תלוי בממשלה, אני יודע שאת תסגרי את העסקה"

עכשיו כבר הייתי בפנים, ביקשתי את כל החומר, מה שהיה לוקח לי שבוע באיזי לקח לי יממה וקבעתי עוד פגישה.

"יש לך אחלה מוצר אבל זה לא ילך איתם".

אכזבה נוראית התפשטה על פניו.

ועכשיו החיוך שלי התלבש עלי יפה.

הקללות שרצו אצלו בראש היו מנוקדות.

"אתה מבין סנשיין, אתה נותן לו ללקוח, פתרון חד פעמי, מלמעלה. הוא לא זונה! 

אתה צריך להשקות אותו על מנת שיפרח. אמון.אתה רוצה אמון.

הוא כמו ורד סקסי אבל עם קוצים, חדים. כולם רוצים.

כשתרצה לגעת, תדמם.

אתה תהיה חכם.תשקיע בו לאורך זמן, הוא יאפשר לך להריח, לגעת בו ואפילו תהנה מהיופי שבו.

בקיצור, טפטפות. חסר לך טפטפות".

לימים שילבנו עוד חברה וסגרנו אחלה עסקה.

מסקנה, a rose by any other name is still a rose.

קפאתי שם על הבמה באותו הרגע, לוקח לי זמן להפשיר, אני לא טובה בתנאי מזג אויר קרים.

רק אתה מבין.

צינה זה מחורבן.

אני קופאת שם מקור.

קח אותי אליך ולאהבה שלך.

כבר אסתדר.

ביחד.