הכל עניין של אמונה..

אני עומדת עירומה ומתמסרת לאדים שעולים מהאמבט החם  שמילאתי.

לוגמת מהיין וניכנסת.

אני מדמיינת את הידיים שלו מערסלות אותי ובוחנות את האמון שלי בו וישר נכרכות סביב צווארי ומטביעות חצי פנים.

אני מחייכת...פסיכי זורם בעורקיי וזו היתה רק טעימה.

העור שלי מאדים מהחום ואני מתענגת עם אצבע חוצפנית.

פותחת יומן.

לא יאומן.

אין לי רגע פנאי. זו המלחמה האחרונה שלי ואני כל כך מוכנה.

בקצב שלי.

התכוננתי שנים ואני מוכנה לכל שיבוא.

יומן מלא בכל טוב.

החלטתי לחזור לעצמי אך משובחת יותר.

המועד מגיע.

תוך זיפזופ ביומן אני ניכנסת לאתר ורואה תמונה..

שולחת סמס,

אז ככה זה נראה אה פסיכי...

עוד אחייג....