לפני 6 שנים. 27 במאי 2018 בשעה 8:04
שיברון הלב היה כל כך קשה מנשוא שהנשמה מצאה לה נקודה אחת להתמקד בה עד שהאונס חלף.
הקלישאה היא שאותה נקודה היתה שלט "חי" ואני התחלתי בדיני אבלות....
עולם שלם התפרק מטה לשאול ושם פגשתי את חברי הטוב בעשרים שנים, הרס עצמי.
נפרדנו לאחרונה אך הריח שלו נשאר כמזכרת ארורה אי שם בחלומי מגאולת ומגעילה.
ככה זה היה.
ככה זה יהיה?
אני לא חוגגת יום הולדת.
אני זועקת ברעם שקט.
תליתי מראה.
השנה אפילו הזלתי דימעה בצוותא.
חגיגה.
