הכל עניין של אמונה..

זה קורה לפעמים.

אנחנו לוקחים כמובן מאליו את הטוב שיש לנו.

ממהרים לשכוח את הטוב שאחרים עושים עבורנו.

נכנסים לשגרה קבועה.

וזה כל כך חסר!!!

מגע של יד,

ליטוף מחבק,

דאגה אינסופית לאושר,

מבט בעיניים.

"חבקי אותי" מילים שלא ישובו עוד לעולם.

לוקח לי הרבה זמן ללכת, אבל כשאני הולכת אני לא חוזרת.

עיצה ידידותית, תהיו טובים, קחו רגע של תשומת לב והחזירו למי שנותן שניה לפני שהוא נעלם לעד.

כי הבחור למעלה דואג לאזן. 

צריך להקפיד.

רומא אני באה אליך להיעלם בך...

תתגעגעו, 

מובן מאליו.