הכל עניין של אמונה..

 "את רוצה לציית לי"

אני מהנהנת.

הקול שלו באוזן שלי עושה לי גוג ומגוג בנשמה.

ברח לך סימן שאלה?

בעצם לא. אתה לא שואל, אתה מבשר.

אני תלויה על הקיר, והוא מחדיר אצבע.

אני נבוכה כי בעצם לא קרה דבר פרט לקול שלו.

ההוויה שלו.

אני מרגישה את החיוך הזחוח שלו,

"תראי כמה את רטובה כשאני מדבר איתך על ציות"

שוב הקול הזה באוזן שלי.

קול עמוק, אני מרגישה את התדר הזה לאורך כל הגוף.

קרוב.נושם אותנו.

מקשיב לי מעלה דופק.

מלטף את הטרף.

אני כמהה אליו בתוכי, אני מתחילה להיפרד מהאני שלי ופוגשת את האני שלו.

כמו חיה שמאבדת חוש כיוון, אתה כובש אותי מחדש כל סשן.

כולירה סדיסט.

קישטת אותי כל כך יפה בשם הציות שאפילו לשכב על הגב אני לא יכולה!