הכל עניין של אמונה..

בדמיוני אני באה אליך.

אני סוגרת את הדלת ולשימחתי מה שאנחנו חולקים שם הוא רק שלנו.

בפעם הראשונה לאחר עשור אתה מפשיט אותי.

אני מותשת.

כל בגד שאתה מסיר לוקח עימו עוד כאב ואני נשארת בדממה.

אתה מכיר את הצלקות שלי.

הנשימות שלך טובות לי.

אתה חזק ממני ואני לא מכירה עוד כזה.

אני ניכנסת למיטה מוכרת ומסתובבת על הצד.

אין צורך להכניע, אני חולקת מרצון.

אתה עוטף אותי ואני מחייכת.

הגוף הרם שלך חוגג את שלי בעדינות המאפיינת את הרגישות שלך.

רק אני יודעת כמה באמת כואב כשאתה הולך.

אתה היחיד שהצליח להתגבר עלי.

אתה מלטף את קו המתאר שלי להנאתנו ואומר לי לסגור עיניים.

אני בטוחה שם.

אני יודעת ומרגישה את זה.

אני נצמדת אליך ומבקשת להרגיש אותך.

אתה מתחיל לטייל עם אצבע בתוכי וללמד אותי הנאה חדשה.

לא. זה לא כואב.

זה נעים.

הכנעת אותי.