לפני 6 שנים. 10 בספטמבר 2018 בשעה 18:11
הזהרת אותי במדוייק טרם עת,
ואני לא הבנתי את השיעור בתסריט עד תומו,
חשבתי ביהירותי שאני שולטת היטב בחומר,
המחשת לי אך לא לפני שהרמת את השטיח.
אמרת לי במפורש.
בחג.
פירשתי כרצוני.עקשנית.
בוקר.
לא ערב.
התסריט לא נתון לשליטתי.
למדתי.
צייתתי.
לא הגבתי, כרצונך. לטובתי.
זו היתה המכה הכי כואבת שהוא נתן.
ידעת. אתה כל יכול.
הריצפה לא היתה מרופדת.
דאגת שאף אחד לא יהיה נוכח לראות אותי.
No turning back.
תודה.
In God I trust....
חזקה.