לפני 6 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 5:17
למדתי אותך במשך שנים.
כמו סלע איתן איפשרת להתנפץ עליך.
לנזול ממך.
לא זזת מעצמך.
הכאב היה קשה מנשוא.
הריח תמיד אותו ריח.
ללא עוררין לא השתנת והמחיר היה כבד.
הצלקות שלך הבחירה שלי.
לדיוק הזה שהתיישב למרגלותיך אפילו שלא ביקשת לקח המון זמן.
הזדקנתי.
למדתי אותך בכל מחיר.
אתה אומנם לא ויתרת,
אבל אני תמיד חזרתי,
בדסמ.
פסססטטט,
תחזיק חזק.
אל תשחרר.