הכל עניין של אמונה..

אני צועדת לראשונה בעולם שלך.

כל שהיה מוכר נשאר מאחור ואני נושמת איתך.

הנני לרשותך, לא נלחמת, בוטחת, לא סוערת.

אפילו מתרגשת, נבוכה.

אתה מוציא ממני רכות חבויה משוייכת לך מיום היוולדה, על שימך היא, יצרת אותה.

אני מחכה לך מחוייכת, סמוקה, 

מתחבאת בצווארך, שומרת לך את רגעי הקסם האלו שמתענגים על פרקי זמן קצרים שמזדיינים לאורך שנים..

כך אנחנו.

אתה מסמן עם אצבע גברית, גשי אלי,  ואני רק מחכה לציית ולרוץ אליך שמחה בך, להתיישב על ברכייך ולהכיל ולהיות לך לכל צרכיך.

שוב ושוב. 

מאז ומתמיד, היית אתה.

ובדרכך מפשיט ממני עכבות עבר שניבנו עם מניירות מוטעות לאורך השנים ולוקח לך אותי, רק אותי.

זכית בי משום שבחרתי בך, להיות לך ולהתמסר לך, 

בנתינה.

בדרך הנכונה.

בפעם הראשונה.