סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עניין של אמונה..

לפני 6 שנים. 26 בספטמבר 2018 בשעה 5:24

אתה מתעב אותי כשאני מרחמת על עצמי ומחדד לי כמה אני לא ראויה לרחמים עצמיים כשאתה מדרד אותי מטה.

רמז קטן של מעידה שאינה מתקבלת על הדעת ואתה בועט בהשפלה ובמילה קטנה ואהובה עליך לפינה.

אני שותקת ומנגבת דימעה כעוסה שברחה לה.

 

מטפסת חזרה.

נאחזת בך.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י