אני רוב הזמן שותקת.
מתמסרת להוראה הפשוטה של התנתקות מרעשי רקע.
לילות שלמים של נדודי שינה שולחים אותי לעשרות בלוגים.
ג'יזז, לפעמים אני מתגעגעת לימי הזוהר שלי שהייתי מקפיצה דיעה על כל שטות ומשפריצה מכל לייק של דינוזאור פה.
היום אני מחייכת ביג טיים, מצחיקים אותי הפוסטים שמקבלים לייקים.
מרמרה מאחת,
גרון עמוק מאחרת,
חדשה ישנה,
חוטפת אור זרקור על חשבון אחרת.
אכלתי, הרמתי משקולת, תרמתי דם,
מעניין את התחת!
שיחה קצרה עם חברה מימי הזוהר הזכירה לי שיש כאן עדיין כמה כאלו נשלטות טוטאליות אמיתיות!
שילחמו על הדום שלהן בכל מחיר!
כן צעירונת, יש הבדל בין דום לשולט,
בין זכר לגבר,
בין כן ולא והרשימה עוד ארוכה.
קטונתי,
כל שני וחמישי ילד חדש שמתהדר בנוצות מוציא כאן חוזר מנכ"ל עם תיאורים וכללים למי זה ומה זה שולט ומסתבר שיש כאן גם כמה שמתנדבים להעביר קורסים לילדות שרק סיימו לינוק.
הכי אני אוהבת את הפרי טינז כאן, אלו שכל כך מתרגשות משיח שמחפשות רק על מי להתלכלך ועל חשבון מי להתפנק ולאחר מעשה מבינות שהן כלי שימוש לכל דבר,
לא חבל כפרה?
אמת יש רק אחת, היא תמיד תחזור בבומרנג,
אני?
מאז ומתמיד נילחמתי על מה ששלי,
ידוע שלא מתקרבים כי אפשר להישרף!
ווף.
