סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עניין של אמונה..

לפני 5 שנים. 29 בדצמבר 2018 בשעה 10:02

כבר אין לי את הצורך לברוח.

אני במקומי, עכשיו רק אוספת אלי.

נשמתי גשם הבוקר ומצאתי כמה דקות להתלטף עימו.

ארזתי את הכלבה ויצאנו.

שתינו השתחררנו, ושם באמצע העיר לבדי, פקחתי עייני מעלה וחייכתי.

הגשם עירסל אותי וחדר לכולי.

מתרטבת ומפנטזת אותנו.

נכון, בטח שעשיתי משהו נכון אם מי שצריך לחזור חוזר.

יש לי דוגמא נהדרת ואני בהודיה על כך.

תודה שד שהדלת נשארה פתוחה עבורי.

כלבה מסורה תמיד תחזור הביתה.

יש קוד של נאמנות בלתי ניתן לערעור בבדסמ.

כשאני נשלטת, שייכת, אני מצייתת וסומכת.

זה הכוח וההתמסרות שאני נותנת לשולט שלי.

לא, זה לא קשור לפלאג אנאלי ומצבטים בכוס למרות שאני מודה כבל עם ועדה שהפכתי לכלבונת אנאלית מתוקה, 

אאוץ' מה זה? חיוך כזה רחב??  או הזין שלך שכבר בתוכי!

זו הנאמנות, לויאליות חסרת פשרות, היאחזות בערכים בדסמים, 

סבלנות אינסופית,

כי בסוף בסוף, 

אנחנו מדברים אותה שפה.

הטייטל, הניק, השייכות כאן בקומדי סטור לא רלבנטים.

מה שחשוב זה החיוך של שנינו. 

מקומי בראש המעלה לרגלייך, 

מתבוננת מלמטה למעלה,

תרתי משמע.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י