לפני 5 שנים. 22 במרץ 2019 בשעה 5:08
אני מתהלכת את צעדי הראשונים אליך,
תוהה עם עצמי איך שוב זה אתה והדרך שונה.
כל פעם זה אתה וכל פעם הדרך שונה.
ממבט על ובהדהוד לאחור המשפט הזה שלך מקבל משמעות.
מעניין מה אתה רואה שם בפנים,
לפרצוף היפה סטרו בעבר, לא הגעת לשפל הזה.
אני כרוכה בך ולאט מניחה הכל.
פעורה.
אין יותר וילונות.
שליטה מלאה.
בלעדית.
S.A.
