הכל עניין של אמונה..

עם הכל אני מתמודדת,  

את הכל מכילה.

מסדרת, לאט, 

קוברת ומתעלה.

אותך אני שונאת למרות שמעולם לא ידעתי את התחושה.

כל יום יותר, 

אני מזינה אותה.

אין בך אור,

כולך אפילה,

כל יום שהילד שלי מחכה לך בחלון ובטוח שתבוא להגשים לו חלום,

הבטחה,

השינאה שלי אליך גוברת, 

והאהבה היתה גדולה.

לא הפעם,

לעולם לא תדע.

אינך ראוי לה.

אתה הדבר הכי טוב שקרה לי, 

התחזקתי על חשבונך.

כולך רוע בתחפושת יפה.

השינאה עוד תגדל אליך כי ככה אני חפצה, 

עד שתהיה כלום, 

משם באת, 

מן הריק, 

לשם תיזרק,

בטריקת דלת אינסופית.