סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל עניין של אמונה..

לפני 4 שנים. 26 באוקטובר 2019 בשעה 6:27

בתוך 48 שעות של גמירות אינסופיות שלי אני מבקשת את השוט שלו.

לכאוב עבורו, עבורי.

אני ננעצת בתוך הנשמה שלי ושומעת אותו מניף את השוט וכל חלקי העור השחור מונפים ואני מוצלפת.

הכאב מעיר אותי והעור שלי בוער איתי.

שוב.

עד שאני קמה והנשמה שלי מתחבקת מאחור ונזקקת לאהוב ולאהב.

הוא נושם מעלי אותי ואני נשענת עם גבי אליו.

היכן שיש ספק,

אין ספק!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י