בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא לאור

תתפקס
תתחדד
תחתוך את עצמך כדי להתעורר
אל תאחר
אל תפספס
תמהר
תתלבש, צא לעולם
כמו פקיד שפותח אשנב קטן
לפני 5 שנים. 26 באוקטובר 2019 בשעה 18:18

 

עלה לי בדמיון ויז'ן, חזיון-

יושבים אחד מול השניה
שטיח/כריות
ערומים
מתחילים בדקה של מבט
חשוף
נקי
בלי לזוז רק להתבונן
נותנים את מי שאנחנו מקבלים את מי שמולנו
ואני שואל- " מי את?"
את עונה את מה שעולה לך בראש בלי לחשוב
את שואלת- "מי אתה?"
אני עונה בלי לצנזר או לחשוב איך אני מצטייר בעינייך

יד על הלב
כל אחד מרגיש את הלב של השני

ואז מתחילים
לדבר
לבטא
להרגיש
לתמוך
לתת
ולקבל

חיבוק אחד ארוך וטוב

מתלבשים

סיגריה

ומספרים
איך היה
במה נגענו
מה נגע בנו

 

סשן

עדין

לפני 5 שנים. 24 באוקטובר 2019 בשעה 13:01

או שאתה מאונן את עצמך בתוכה?

לפני 5 שנים. 24 באוקטובר 2019 בשעה 4:07

חלמתי בלילה על הנשלט שלך אני אומר לך
דיברנו, היתה לנו שיחה ממש טובה
פתוחה כזו מלב אל לב

מממ מעניין

כן, אני ממשיך לספר לך בעוד אני חוקר את הרגליים שלך, מחפש את הנקודות שגורמות לך להוציא את האוחחח הקטן והמתוק, הוא סיפר לי איך התחלתם את הגילוי שלו על מי שהוא, על מי שאת בשבילו
הרי כשהתחלתם לא הייתם בהיררכיה הזו
היה לכם את השוויון הזוגי
את הביחד
לקח שנים עד שהוא הבין שהוא רוצה ביחד אבל מתחתייך, ולקח עוד שנים עד שהוא העיז לספר לך שהוא מדמיין את עצמו מתחתייך אבל עוד גבר מעלייך.

הוא זז בחוסר נוחות, משהו במילים שלי נוגע/פוגע בו. הפה שלו חסום והגוף כפות במקלעת יפייפיה של חבלים שטרחנו עליה ארוכות בתשומת לב קפדנית, אבל אפשר לראות את הדמעה מבצבצת (כמה שאת אוהבת את הדמעה הזו) והזין שזקור הכיחזק שיש.

הוא סיפר לי הכל, בחלום, אני אומר וחוקר בלשוני את מעלה ירכייך בעוד האצבעות שלי שלובות באצבעות כפות רגלייך ואת מוחצת אותי אל הרצפה הקרה. עכדיו תורי לגנוח גניחה קטנה,
כמה שזה קשה לו, כמה שקט זה מביא לו, כל הסערה הזו שמרוקנת אותו מבחוץ פנימה
סוחטת, בולעת, עד שהוא נשאר נקי במפנים ומגיע אליך אחר כך רוטט נקי משתוקק
להיות איתך
להיות שלך

אני מגיע כבר למשולש הגבולות שלך
את גונחת ברצף
והוא מתייפח חרישית

אני משחרר יד ללטף אותו
וטומן את עצמי עמוק בתוכך

לפני 5 שנים. 23 באוקטובר 2019 בשעה 7:26

עם כל מפגש

עם כל שיחה

בכל פעם שאני נפתח אל העולם

מתחזקת בי התחושה

שאני דווקא די בסדר (זה הם שבנאלים מידי)

שיש לי מקום

שיש בי המון

וזה נהדר

ולמסגר במסגרות?

רק גמישות

כי מה החיים אם לא שינוי וצמיחה?

 

 

 

לפני 5 שנים. 21 באוקטובר 2019 בשעה 15:04

אז בילי טלי וגייגר וטינקר* העירו בי נשכחות

פורסד בי
ניוש
המקום להיות גבר שיודע מה זה להיות אישה
שיודע לקבל
להתפרק
לבכות
להאסף לחיבוק
לתת ולו לכמה רגעים לזין לנוח
לא לתת לו להכתיב את סדרי העדיפות והמיקוד
לנעול אותו
לשכוח ממנו
לפנק לפנק לפנק
התחושה הנעימה הזו שאין לי צורך להיות חזק להרים את כולם על הכתפיים ולהחזיק את העולם יציב במקומו
כי הרי זה מה שגבר, לא?
לא גבר, האנרגיה הגברית (כי גם אישה יכולה)


*בקצב הזה הן גם יתחילו לקבל מחזור יחד

 

לתיקיית בילי

 

לפני 5 שנים. 4 באוקטובר 2019 בשעה 16:59

יובי הוא לא גבר רגיל, הו לא, יובי גבר רגיש מכיל ומזין.

עכשין אתן מהנהנות ומצקצקות כי הגברים שלכן מכילים ומבינים בטח ובטח רגישין...

אבל יובי הוא באמת משהו מיוחד

הוא מבטא

בכל פעם שמיקה רושפת אש ועשן זוכרת ונוטרת יובי מביט בה בעיינו הטובה (ויש לו שתיים) שמקושרת קשר ישיר לליבו החומל מאמץ אותה לחיבוק עוטף ולוחש לה כמה שהוא איתה וכמה שהיא אהובה.

אבל את מיקה זה לא מנחם.

מיקה מרגישה את הטינופת שהיא בפנים, את הכעס השורף וממאנת להינחם

היא מתנתקת מהחיבוק, יורה בו מילים קשות ומבט רושף מעינה שטופת הדם (ויש לה שתיים) ומתנתקת.

פעם איזה פסיכולוג שעבד עליה אמר לה שזו תגובה אימפולסיבית למצב הישרדותי ריגשי שנעוץ בחוסר באמפתיה אי שם בילדות

אבל מה זה עוזר לה?

כשהיא נתקלת בקיר של יובי, בכל הטוב הזה היא לא מצליחה להיות

היא נוטשת. מנתקת. ואין עם מי לדבר.

וזה רק השלב הראשון 

ניתוק ניתוק אבל המוח ממשיך לרוץ. היא מתבשלת במחשבות שלה, לא מסוגלת לתקשר את הקושי, להוציא, לשחרר והכל הופך קיצוני יותר ויותר אצל מיקה במציאות המדומיינת שלה.

היא מדמיינת דברים איומים

נוראים

אפילו אני מסמיק כשהמחשבות של מיקה מכות בי (ואני, וואלה, לא חסרות לי מחשבות)

מחשבות של ריצפה

והיא מרוחה עליה מרוחה בנוזלי גוף, דם זרע רוק ודמעות

ולא רק שלה...

מחשבות על אובדן ניתוץ הרס ביטול התמסרות לאין קץ לכוחות מרושעים לאינטרסים שלא משרתים אותה

כשהיתה צעירה המחשבות האלו לא הציפו את מיקה, כי כשצעירים מחשבות הופכות למעשים ודרכם משתחררות ומתפוצצות בכוח אדיר אל העולם

אבל עכשיו, עם הילדים והעבודה ומחוייבות ודברים של גדולים... למיקה אין את הפריבילגיה להתפוצץ.

אז מיקה עוצרת עצירות.

ויובי?

ליובי כואב

הרוק שלה ניתז עליו

האש שלה שורפת אותו

הגועל שיש לה בבפנים שלה נוגע בו באצבעות לוהטות

אבל יובי אולי רגיש אבל גם מכיל ומזין 

ואוהב

ויודע

שעכשיו היא הורסת 

אבל יש לה גלים למיקה, והוא ינשום עמוק

וימשיך להכיל להזין וגם לבטא ולשחרר

ולהזכיר לעצמו שזה לא שלו, ומיקה היא כמו גל, חולף עובר וחוזר

סקס יעזור לה לשחרר הוא יודע(מיקה יכולה לדמיין רק גברים זקנים עם כרס וקרחת שמשתמשים בה) אבל אין מצב. לא עכשיו.

ומיקה?

היא שונאת. 

שונאת את כל הטוב הזה שנודף מהאיש שלה, את כל ההזנה וההכלה וביטוי הרגשות שרק מעצים את הקושי שלה

שונאת

ואוהבת

שונאת ואוהבת

 

לפני 5 שנים. 27 בספטמבר 2019 בשעה 4:40

היא אומרת לי

תשתחרר

אני אומר לעצמי

הרי כבר שנים אני יודע

במיניות יש הרבה ריפוי

כשהיא משוחררת.

ויש בה הרבה פגיעות 

כשהיא עצורה.

לפני 5 שנים. 16 בספטמבר 2019 בשעה 17:56

אז מה עושים?

איך יוצאים מהלופ שמשמיד את כל המציאות מסביב ומשאיר רק את הצורך והרצון להתפרק עם/אצל/בידיו של מישהו?

שורף כל מי שסביבי

את היקר לי

כמו מכור

יש מכור שנגמל בקהל?

ואם הייתי שולט זה היה קללל הייתי שולט בעצמי

אבל אנלא שולט

אני מתמסר ועל כך גאוותי

אבל בימים שכאלו אני סובל מכוח העל שלי, וגם מסביל אותה, זאת שאיתי

איך אוכל לקבל אותך בחזרה היא שואלת? ואני? איזה תשובה אינטלגנטית אוכל לתת לה?

שאני חלש? מכור? בורח?

שאין לי מקום בבפנים שלי אז אני מחפש נואשות מישהו שימלא אותי

איזה יום

גאד דאם

 

לפני 5 שנים. 10 בספטמבר 2019 בשעה 8:22

רסן
מילולית
פיזית
רסן שירסן אותך
שישתיק אותך
לא, ברור שהוא לא ירגיע אותך
רסן? ירגיע אותך?
רסן יעצבן אותך
ותרתחי
ותתחילי למלמל לעצמך בראש מהזה השטויות האלו?
מיהוא בכלל?
מה אני צריכה את החרא הזה?

(ואני אחייך חיוך יודע ואהנהן בראשי)

והאנרגיה שתצטבר אצלך בראש תתחיל להתפזר לך בגוף
קשיחות, עצירות, זמזום מעצבן
וההצלפות שיגיעו יכאבו
והליטופים ירגיעו
ומבט בעיניים
כל הזמן
מבט שאומר הכל בשבילך
סבלנות 
את בדרך
והגוף יתחיל להתבלבל
והמחשבות כבר לא יטרידו
כי כשהגוף פועם המחשבות נעלמות

(ואני אחייך)

והשיחרור יהיה מתוק
והגוף רפוי
והחיוך עמוק

(ואני אפנה אליה ואגיד לה-"את רואה? זה כל הסיפור, אין פה רוע ולא התעללות, זו דרך לשיחרור וריפוי")

לפני 5 שנים. 25 באוגוסט 2019 בשעה 15:22

מליון שנה לא הייתי כאן

התפתחתי לכיוונים אחרים (טובים לא פחות)

ובבוקר הודעה במייל- מישהי חושבת עליי

אז נכנסתי, קצת בודק בבלוגים מה חדש, מציץ בגיפים, מלייקק

וכשהיום ממשיך אני נכנס יותר עמוק בראש לפנטזיות קשוחות

גם ככה יש לי חרא של יום, היה לי אתמול סקס בלי נוכחות. עם אישתי. וזה חרא של דבר. לא קרה לי הרבה

היא שאלה אותי בבוקר אם חשבתי על ההיא כשהייתי איתה אבל זה לא זה. שיחררתי את ההיא, כי לאישתי היה קשה מידי לבלוע אותה, מישהי אמיתית ואפילו חמודה פתוחה ומלאה באהבה. איכשהו לאישתי קשה יותר עם אישה אחרת רכה ונעימה מגברים ("זקנים מגעילים עם כרס" כהגדרתה) שמחפיצים ומשתמשים בי

אני? אני מחבב את שני המינים

וההיא? מוציאה ממני התרגשות של ילד ורגשות טהורים וטובים שלדעתי הופכים אותי לבנאדם טוב ונעים יותר, אתם יודעים- אהבה מביאה אהבה.

ואנחנו עדיין בודקים בעדינות את האפשרות לפתוח את היחסים לקצת יותר מסקס וסשנים מזדמנים פה ושם, אז לאט לאט. כרגיל.

אז מה היה אתמול? אני אשב עם החברה הפצועה והמבואסת הערב ואנסה להבין (הסטייק לא כשר אז לא תקבלי😈)