אני והאמצעי צובעים יחד חוברת גיבורי על
עכשיו עזבו שכמעט רבנו בגלל שרציתי להוסיף לוונדר וומן גוונים (סגול) בשערה השחור
אבל במבט חולמני הוא שאל אותי
"אבא, איך היא נלחמת עם מגפיים ועקבים כאלה? היא עלולה ליפול"
אז
איך?
איך אתן עושות את זה?
אני והאמצעי צובעים יחד חוברת גיבורי על
עכשיו עזבו שכמעט רבנו בגלל שרציתי להוסיף לוונדר וומן גוונים (סגול) בשערה השחור
אבל במבט חולמני הוא שאל אותי
"אבא, איך היא נלחמת עם מגפיים ועקבים כאלה? היא עלולה ליפול"
אז
איך?
איך אתן עושות את זה?
עדיף לקנות לה כבר סטראפ-און
כי תכלס, אפילו שחסר לי בה את האנרגיה הגברית והגוף הגדול שמחבק ועוטף מועך ודופק
היא מזיינת מעולה
אז כבר חודש אנחנו מדברים, מתכתבים, מחליפים תמונות
והנה היום מגיע
היום הוא יהפוך אותי לנקבה שלו ויהיה לבועלי
מתרגשת
מטפטפת
פרפרים וזה
והיא?
היא אומרת שהזויות שלנו כבר מזמן לא משהו רומנטי אלא קשר של התפתחות אישית וזוגית
ואני מודה לה ושייך לה ורוצה בה
וחולה על הטוסיק המתוק שלה
היא אומרת לי
ואני מכחיש אבל בפנים אני יודע שיש בזה משהו
וכמו שבילי כתבה
הכל מתחיל בהתחלה...
אבא שלי היה סבבה, הרביץ לי רק פעם אחת בחיים אבל הפעם ההיא הספיקה בשבילי כדי למחוק אותו לתמיד.
והתגוששנו ולימד אותי לרכב על אופניים ולשחק כדורגל. ילדות תמימה בקיבוץ שטוף שמש. עד שהתחלתי להתעלות עליו.
את זה הוא כבר לא היה יכול לסבול.
תחרותי.
לנפש הרכה שלי הוא נתן מענה טוב ומיטיב, לנפש המורכבת של הנער המתבגר שהייתי הוא כבר לא ידע לתת מענה.
לא אובחן מעולם אבל אני מאבחן לו פוסט טראומה ממלחמת יום כיפור
הרגש שלו מוגבל
היכולת התקשורתית שלו הרצפה
רק הלב הרחב והטוב נשאר
כלוא אצלו בפנים
אני אוהב אותו
ועדיין כבר שנים שהשיחות שלנו מסתיימות בשלב הדי מוקדם של איך בעבודה? יש לך בכלל עבודה עכשיו?
בעשר שנים האחרונות החלפתי איתו אולי מאתיים מילים במצטבר.
נוכח נפקד בחיי.
אז אני מחפש אותו?
מישהו כמוהו?
לא יודע
היא אומרת אתם כולכם פגועים בכלוב, רק צריכים מישהו שיחבק אתכם ויאהב
ואני מכחיש, זה מורכב יותר את יודעת
אבל בלב אני יודע
אנחנו פגועים
כמו כולם וקצת יותר.
"דימיינתי שהוא מאחוריי, דופק אותי כשאני בתוכך"
אז היא אמרה
"מממ מטריף"
אז אני
😍😍😍😁😁😁😍😍😍
זהו
זה מה שיש לי להגיד על החג וזה
אני אוהבת שאתה משתמש בי
יודע לקחת ממני כל מה שאני יכולה לתת
והכי אוהבת שאתה לא מרגיש צורך לבקש
כי אתה קורא אותי כמו ספר פתוח
כשאתה נצמד אלי לפתע מאחור מכופף אותי על השולחן כשאני מסדרת ארוחת בוקר אני קולטת שזה בדיוק מה שהייתי צריכה.
אפילו שהשתמשת בי כל הלילה והרגליים עדיין רועדות לי אתה יודע מה אני צריכה כדי להרגיש נשית
אני מרגישה את הזקפה שלך נצמדת אל החלוק הרך שעוטף אותי נדחקת לי לחריץ שבין הישבנים
ואתה מניח עליי את כל משקלך
גוהר מעליי
מצמיד אותי לשולחן
ולוחש לי
אני יודע כמה שאת אוהבת להרגיש נשית
יש לי הפתעה
ואתה מרים אותי
זוקף אותי
מסובב אותי אליך וסוקר אותי במבטך בחצי חיוך
אני שואלת במבט
מה?
עכשיו אתה מחייך חיוך שלם
שולח יד אל מגירת השולחן נצמד אליי כדי להגיע
שולף
שני מצבטים קטנים
הנשימה שלי
ומצמיד אותם לפטמות שלי
אני נאנחת
ואז מצמיד למצבטים שתי משקולות קטנות שהן ביצים סינית מדנדנות עטופות בתחרת נחושת
הברכיים שלי
אני גונחת
המבט מזדגג
הנה לך מתוקה
שלא תשכחי
בורח לעולם לא רלוונטי לחיים שלי בכאן ועכשיו
עולים עולים ואז נופלים
יופי נפילה, בואי תסבירי לי מה קורה פה.
תשמע חביבי,
חיית עכשיו כבר שבועות בספירה המינית שלך, נכון? קשרים חדשים חברים, ואישתך? וואה וואה עפה עליך
ואתה? בפנים? איפה אתה כל היום? על מה אתה חושב?
אני יודעת...
קצוות
כמו נמר בעונת הייחום לא אוכל לא שותה, יש לו סקס במוח לא נותן לו מנוח
אה
נכון
מיניות היא לא המטרה נכון? אני מכירה אותך, מיניות היא הדרך שלך לביטוי רבדים עמומים שאתה לא נותן להם חופש בחיים שלך
זונה
וגילית איבר חדש בגופך
והוא מעסיק אותך
ושואב
אתה מזיין את עצמך מהבוקר עד שהעיניים נעצמות
והילדים?
והכתב אישום?
עבודה?
ותכנוניי תכנונים שהיו לך? נגוזו
אתה חסר אונים
מהאובססיביות שלך
תנשום
תתמקד
ותמשיך לצעוד
בינתיים הניסוי מתקדם בהצלחה מעל המשוער
השילוב שלו שלה ושלי מוציא ממני דברים שלא הכרתי
למשל
אתמול גיליתי שאני מולטי אורגזמתית
מולטי אורגזמתית
מולטי
מולטי
מולטי אורגזמתית
פאק יאאססססס
גלים על גלים של התכווצויות בלתי נשלטות
דקות ארוכות
של גמירות מטורפות
יואו
אני מתה
אני בונה לעצמי קיר תמך
כי אני הולך לאבד את עצמי באופן מודע
אני משתוקק לזה
צריך את זה
כבר יותר מדי זמן
אני הולך לעורר סערה בכוס התה שהיא כור האישיות שלי
לאפשר לדוחקים ולדחוקות לצוף ולהיות נוכחים
לערער את הזוגיות שלי כדי לפתוח אפשרות להתאהב בה מחדש. שוב ושוב, בכל בוקר.
לתת לאחרים לחווט לי את האישיות מחדש מתוך אמון שיבנה על הרצון לרבות טוב ועונג בעולם המחניק הזה
לעשות בעצמי ניסוי
בפעם האחרונה שהעזתי לעשות את זה הניסוי נגמר רע מאוד. קטסטרופה שלוקח לי שנים לעכל ולעבד, ובכלל מאז היותי ילד אני עושה בעצמי ניסויים, אולי אתם תוכלו להבין- כשאתה מדכא משהו בעצמך בסוף הוא מתפוצץ לך בתוך פרצוף. אז אני חוקר. תמיד לבדי. בעצמי.
וכשבגרתי והאנשים שסביבי התחילו לחפש להם שבטים וקהילות להתחמם ליד המדורה שלהם
כי הלבד קשה
וממית
לא חשתי צורך. גם לא התחברתי למקומות ואנשים מעבר להווה שחוויתי איתם
ובזמן האחרון אני מוצא את הא.נשים שטוב לי לחלוק איתם את החיים שלי, כולם אנשים של חקירת מיניות בעלי ראש לא שגרתי ער וחוקר
אז אני בונה לי קיר תמך
שישקף ויתמוך ויעיר ויאיר לי בדרך
הרמון כזה שכל יעודו הוא תמיכה במענטז
חברי ההרמון ינהלו את חייהם ללא הפרעה ותמיד איפשהו בהכרה נורת מענטז תדלק להם
חיבוק, אוזן, הצלפה משחררת, כל אחת ואחד ידע לתת לי משהו שאני צריך בכדי לשמור על מסלול צמיחה
שפוי בטוח בהסכמה
מה כבר ביקשתי?
במקום להתרוצץ לארגן ולהפיק פיקניק משפחתי ענף
להיות הנסיכה הקטנה שלך
לשקוע בזרועותיך
שתלטף אותי ותגיד שהכל בסדר
ותזיין לי את הצורה עד דמעות
#מתגעגעת לדאדי
#שוב תחושה שאני במקום הלא נכון