השארת אותי תשושה אתמול
לא שפירקת לי את האגן ולא ציוות עלי לרקוד בפניך כל הלילה, לא ולא, אפילו לא נסעתי 100 קמ כדי להביא לך אפרסק שאת אוהבת.
ובכל זאת בשש בערב נשפכתי על הספה, בעשר עברתי למיטה ובשש בבוקר קמתי הפוכה
זאת הזונה.
כשהיא מתעוררת (ואת הערת אותה) אני מאבדת פרופורציות, מתמסרת, עפה על עצמי בדמיונות ופנטזיות עד שכמעט לא נשאר מקום לשום דבר אחר
ואני יודעת שאני צריכה לווסת, אני משתדלת, בחיי שאני משתדלת אבל אחרי כלכך הרבה שנים שהיא לא קיבלה יחס או שקיבלה רק את הזין שהיא ביקשה לעצמה כדי לשמור על שפיות מבלי לדעת שהיא צריכה קצת יותר מזין, ובכן, בכל פעם שהיא מקבלת יחס היא משתלטת עלי ולא מאפשרת לי לתפקד.
ולא אסתיר אותה יותר ולא אדרוש ממנה להעלם ולהפסיק להפריע, להיפך, אתן לה מקום ואחבק אותה באהבה בתקווה שיום אחד היחסים שלנו יהיו מאפשרים יותר
האדם והזונה שבו.
