בואו אספר לכם עוד על הטחור
(אנחנו מתיידדים)
כחלק ממסע האבל שלי על הזונה שלא אהיה בזמן הקרוב (ואתם מפסידים כולכם, אני זונה בת זונה) הרהרתי לי על המהלך.
זום אאוט, לפני שנה הייתי בדיכאון של החיים, קורונה וזה, זוכרים? ובא חבר שבמו ידיו שלף אותי משם ונתן לי כלים יקרי ערך למנוע מעצמי לנחות בבורות האלה בחזרה. החבר, פיתח דרך משלו להתמודד עם הפוסטראומה מורכבת הפרטית שלו, הוא פשוט פיצל את עצמו, מי שהוא היה כבר לא חלק מהחיים שלו עכשיו, יש שם מישהו אחר, ואז נוסף עוד מישהו ובהמשך, כמה גאוני, נוספה גם מישהי לשלל אישיותיו.
והרבה קיבלתי ממנו, והשתעשעתי ברעיון לפצל גם את עצמי, זכר ונקבה, לעשות ניסוי ולהבין מיהו מי, בי.
ומפה לשם היתה לי תקופה מרשימה של נקביות, נתתי לה דרור אחרי שנים של הסתרה, לכי תהני אמרתי לה, תשתוללי תשתרללי כמו שתמיד רצית. רק אל תשכחי לחזור הביתה.
ואיזה קיץ היה לנו? וואה וואה
ולקראת חורף זאתי התכנסה, נרגעה, ואמרתי, אוקיי, זמן שלך גבר, גיב מי יור בסט.
ואז שמיים נפתחו, הרגשתי על הone מתנות נפלו עליי מכל עבר. חבר אמר לי בוא אני אוהב אותך גבר לגבר, בלי תחפושות, ואהבתי אותו והוא אותי, בפעם הראשונה בחיים אהבתי גבר ולא רק חיפשתי את הזין שלו ואיך אני יכולה לפנק אותו.
ואז חורף ונמנמתי. כאילו הייתי עסוק, לקחתי על עצמי פרוייקט גדול והתמסרתי אליו. הרגשתי הכי גבר שיש. ועם זאת אפס מיניות ולבידו. עבדתי או שישנתי.
ועכשיו אביב
ואינטגרציה
וזה גבירותיי ורבותיי השיעור הכי מאתגר, לכאורה אני חוזר לעצמי, זכר ונקבה בי יחד בהרמוניה. ומצד שני הכל חדש ודורש תשומת לב גבוהה.
מי שמשחק ועושה בעצמו ניסויים אבל לא בקשב לתוצאות הניסוי סופו שיטוחר לו טחור והזונה תאלץ לנוח.
ואיזה קיץ זה יהיה? אני מלא בסקרנות.
ואם הגעת עד כאן ושרדת את כל החפירה הרווחת ביושר תמונה של זנזונת👇
