הרבה כאב היה ביננו בזמן האחרון
כאבי גדילה
כאב טוב שעכשיו מצטרף לתנועה של עונג ומשחרר אנדרופינים
כאב של נפרדות, של ההבנה שאם אנחנו רוצות להיות יחד אנחנו צריכות לבחור בזה כל פעם מחדש
והשיא היה כשנעמדתי והתעקשתי לצאת עם זאת שנפתחתי אליה לדייט. נשרפת בכאב. יומיים של בכי, פריקה, הצפת קושי, סלידה מהעולם ממני ומעצמך.
ואחכ, נקיות ושטופות אנחנו בוחרות ונפגשות
וכשאנחנו נפגשות את מניחה עליי ידיים ואני נפתחת אליך
אגן שלי נצמד לשלך, רגליים משתלבות ותנועה אחת מתחילה לזרום בין שתינו
מצאת את הכוס שלי (ביני לבין עצמי אני קוראת לה פות. אתן מכירות ומבינות...) ואני נפערת אליך
והרעידות שאת מפיקה ממני...אוחחח...מותק, נראה לי שאני מתחילה להבין למה כולם מתלהבים מסקס. בחיי, כאילו רק עכשיו אני באמת מתחילה להכיר מהו עונג של התמסרות לידייך.
וכשאת מבקשת שאחדור אליך ואני משתתקת נעלמת מתנתקת מפחדת את כבר קולטת את זה ומרפה, קמה להביא את החבר השחור שלך ואני מתנפל עליו בנשיקות וליקוקים. ורק זה כבר מביא את שתינו לשיא חדש
וכשאני אומרת לך שאני לא שולטת כבר בגוף והרעידות סוחפות אותי לעוד גל ועוד אחד, את מסתובבת מניחה את הדגדגן שלי בעכוזך ונרדמת בזמן שאני עוד גונחת לי ומתחככת בך, לוחשת לפני ששוקעת בשינה תחכי לי ככה גם מחר נכון?
מותק, אני אוהבת אותך
תודה על המסע המשותף שהולך ומשתבח עם השנים