הנה מה שאני חושב על התהליך עד כה-
אנחנו א.נשים מתפתחים.
זה חשוב לנו, יסמין היתה אומרת זה בדם'שלי
מגשימים חלום ולא עוצרים להתרווח, מסתכלים הלאה לאופק לצוד את החלום הבא ולהתחיל לגלגל אותו בתודעה ולפתוח אליו משעולים.
ברגע שאנחנו מגיעים האפשרויות רק מתרחבות, אנחנו מתרחבים וגדלים באפשרות שלנו לאחוז במציאות חלומית.
ואני והיא? החלומות שלנו די דומים, ודומות
המקצבים שלנו מאוד שונים
היא לרוב זריזה ממני בהרבה, על כל המשתמע מכך
חוץ מבמיניות, שם היא מבקשת ממני לעצור את עצמי כי אני מוגזמת.
והזיכרי והנקבי שלנו רוקדים כמו נחשים במחול שפעם היא מקבלת תשומת לב ופעם הוא, פעם שלי ופעם שלה. ואנחנו עדיין לומדות ולומדים את הריקוד הזה
ויש תקופות שצד לא מקבל נוכחות והם צועקים
אחת צועקת ביטחון
השניה צועקת עונג
האחד צועק נו כבר, מה איתך?
והשני צועק עזוב אותי במנוחה
וגם זה ריקוד שצריך ללמוד
ככה זה בזוגיות, רוקדים.