יוצא לאור

אתמול פרסמתי טקסט ברשתות שהציף אותי בטלפונים והודעות עד שנשברתי והורדתי

הטקסט נכתב ממני, לא הייתי צריך לחצוב אותו. נבע. רציתי להעביר מסר שלא הובן על פחדים עמוקים.

הנה הוא לפניכם, לא כי אתם סוטים ומגיע לכם עונש

כי מסקרן אותי אם אנשים קיצוניים כמוכם יכולים להבין

אז אשמח לשמוע מה הבנתם ומה דעתכם-

הנה, לא פשוט לקריאה ועם זאת מומצא לגמרי, שום דבר לא אמיתי.

Worst case scenario

יושב בחדר קטן ועירום פלורוסנטים מעל, ריהוט מוסדי מסנדביץ' מתפורר בתפרים, מצלמה מולי וגם החוקר.
הוא שואל, מההתחלה תספר לי, יש לנו זמן. מתי הפעם הראשונה שצרכת את הסם?
אני עוד מנסה לעכל את מה שקרה בטקס, חצי פה חצי שם
אבל מול סמכות יוצאת אצלי כנות. ככה אני. ניסיתי להיות חכם יותר, רחב ומלא אפשרויות תגובה. לא עבד לי.
נכנס עוד שוטר, נראה בדרגה, הם כולם נראים לי בדרגה, מניח מולי מחשב נייד שפתוח על דף הפייסבוק שלי, אפילו לא היינו צריכים צו, זה הכל ציבורי הוא מחייך. אז אנחנו יודעים שאתה עורך "טכסים" ובהם אתה מוכר סם מסוג "ניניוס" לצרכנים ומדריך אותם בצריכה.
היו לך 7 "טכסים" בשנה האחרונה, אתה בטח אפילו לא זוכר אותם
(אני זוכר, אני חי אותם. היי, הנה אני, חזרתי. התעורר בי האגו והחזיר אותי לחיים. יש בי הרבה קולות בשעת לחץ, וכולם מתחרים על תשומת ליבי. לרוב אני מעדיף להתמתן לפני תגובה, אבל כאן? היתה בי קקופוניה. ובמצב כזה מי שצועק הכי חזק הוא זה שיתפוס פיקוד, אם אני לא מגיב מספיק מהר ונתקע עם הרעש הצד הכי אלים ואגרסיבי שאני הוא זה שייצא, בטח לא זה שנושם עמוק מאט לקצב שלו ומשם מעלה את התגובה. לא ולא)
אתה יודע מה, הוא שואל/קוטע את התכנסותי, אני חושב שאתה לא יציב, הנה- פה, ב22 פוסטים ותגובות התייחסת לעצמך כנקבה. מי היא? רוצה לספר לי?
לא! אני לא מרשה לך לחדור אלי בכלל! אל תיגע בי!!
הוא מעיף מבט בשותף שלו ויוצא
החוקר אומר יש נהלים. אתה עובר למעצר עד הערכה פסיכיאטרית. יהיה על זה דיון בבית משפט מעצרים, אנחנו נקבל צו.
כשהגעתי להערכה הפסיכיאטרית אחרי יומיים עתירי התרחשויות כבר הייתי מפורק לגמרי
זמן קצר אל תוך השיחה עם המחוזי התפרצתי
הריסון של האחים והווליום שהוזרק הכריעו אותי אחרי מאבק קצר
מצאתי את עצמי קשור למיטה בבית חולים ממשלתי
קוקטייל התרופות שדחפו לי גרמו להתקפים פסיכוטיים חוזרים ונשנים, בית המשפט עוד יכריע בזה
אני כבר ויתרתי על חיים כאלו.

יקרימות, יש אנשים שמסתובבים ביננו וזקוקים שיפתחו בפניהם את הלב. החיים עם פוסטראומה, ובכלל, טראומה, השרדות, ניתוק כאב פחד אשמה כמיהה לתשומת לב  יכולים להביא אותם לוותר על החיים.

אני לא שם, אני בטוב תודה.
חודש הרחמים והסליחות
מציף אצלי את צער העולם והקורבנות
אז אני מנקה, נותן לכאב וצער לעבור דרכי
וזה נוגע
ומשתחרר ממני לעולם בבקשה

פיתחו את הלב

❤

🐋🦄🐉