אני מפלרטט ברשת הרבה בימים האחרונים, שוב התרגשות וייחום מציפים אותי, עוד גל, ואתם עוד חושבים שמחזור (מחזור=סייקל, כן? לא דימום מהרחם) זה רק לנשים
פלירטוטים שלא מניבים
כי אין לי פנאי, אני מושקע בגופי תשוקתי זמני רוחי ומחשבותיי בפרוייקט חיים אדיר לשנה הקרובה, בחיי, אנלא מכיר את עצמי כלכך ממוקד תקופה ארוכה במשהו שהוא לא אני
ועדיין, אני יודעת ומרגישה שאני זקוקה לתשוקה של גוף ונפש, תשוקה בלתי נשלטת. וכשאני מרגישה בלתי נשלטת בתוכי אני יודעת שאני צריך לאזן.
אז אני מפלרטטת.
אומרת מראש שאני מפאקינג רמת הגולן ולא פנויה לנסוע לשום מקום יותר מחצי שעה (מה שמשאיר אותי במדבר הגולן) ובטח שלא פנויה לפתח מערכת יחסים או שליטה וירטואלית שבה אני מושקעת במי שמולי
(ועם זאת אני בתל אביב בסופש הקרוב, סופש שמוקדש לזוגיות ופחות להרפתקאות חדשות. הצעות לחגוג *אותנו* יתקבלו בברכה)
ויש רגעים, בעיקר במקלחת של המעבר מהבחוץ לבית בסוף היום, שאני נותנת לעצמי לעוף רגע בדמיוני. לרגעים קטנים.
כמו זה שדמיינתי אותו אומר לי לעמוד עם ידיים על הקיר
וכשעשיתי את זה כל שריר בגוף רטט לי מהתרגשות
ואז הוא אמר אל תזיז אף שריר
והכל עצר אצלי מרטט והמוח עף.
והרגע הזה שהרגשתי צורך להרגיש אז כלאתי את המיניות שלי בין הרגליים וליטפתי את הפוסי שזה יצר לי
ספאנק. עכשיו תזדקפי
ואני מותחת את עצמי מכף רגל ועד ראש אנד ביונד הפנים סופגות את זרם המים החם והפה נפער אל מול הזרם
או אז כששכבתי במיטה וחשתי צורך להדק ירכיים מה שגרם לאגן להתכווץ פנימה ולטוסיק להפרש החוצה, תנועה כלכך קטנה, עדינה שבעדינות שהזכירה לי מי אני באמת וכמה מנח גוף משנה מציאות כשמקשיבים
כאלה
רגעים קטנים של אושר