כבר שבועות דיגדג לי לעשות את זה, סוג של הכרזה על סיומה של תקופה נהדרת ויפה
(בלי להוריד מהתקופה היפה הבאה עליי לטובה)
ובשבת סופסוף עשיתי את זה
בצהרים אישפזתי את הילדים מול מסך, היא היתה בכנס מקצועי, ואני הסתגרתי בחדרי לעשות סדר בארון
יותר נכון בארון שבתוך הארון, אתם מבינים, כבר שנים שיש לי מדפים עמוקים, בחזית מקופלים בגדי היומיום אך מאחור, בעומק אני שומר את בגדי הנשים הסקסיים שלי, לא ממש מסתיר אבל גם לא מנפנף לכל עבר
ובשנתיים האחרונות (אתה זוכר ממתי? בטח, בדיוק מאז פרוץ) אני כבר לא מרגיש צורך להתלבש ולהתנייש לא לעצמי וגם לא לכבוד אחרימות. לא אלאה אתכם בדברים שהובילו לדבר
אז שמלות, וגרביונים, תחתונים ושאר מלבושים סקסיים ממלאים את הסל
תחרות, וניל, רשת לסל
חשוף צמוד מבריק מנומר הכל לסל
אבל רגע, את השמלה הראשונה שלבשתי לכבודו אני לא יכול לזרוק, מזכיר לי זמנים טובים
ובטח שלא את הקומבניזון הארוך המהמם שחברה נתנה לי אחרי לילה של טקסי רפואה מינית של שתיינו, הוא גם עדיין יושב עליי כלכך יפה
והמחוך שעושה לי כלכך טוב בנשימה מוגבלת וגוף מכווץ
והחוטיני הלבן שקיבלתי ממנה, גם גברים יכולים ללבוש חוטיני, לא?
אז השארתי לי כמה מזכרות בארון, אולי כבר לא נשית כמו פעם ועדיין, בטוח ידגדג לי פה ושם