ואז
כשאני מיוחם בעוצמה כלכך חזקה לאורך כלכך הרבה זמן תמיד מתעוררת הבעיה
כי מצד אחד אני רוצה להשאר מיוחם לנצח בלי לגעת, רק להמשיך ולהרגיש את התחושה מציפת החושים ומצד שני
הייחום עוטף את כלכולי גוף תודעה ונפש, אין דבר אחר שאני יכול להתרכז בו חוץ מהרטט הפנימי המציף, לא האישה לא הילדים ובטח שלא עבודה והגשמת חלומות לעתיד
מדמיינת רק זין בוטש בי, ממלא אותי, מרגיע ומנחם
ויש שתי אפשרויות בדרך קבע, שלוש בעצם אבל אחת כמעט לא רלוונטית, אתחיל ממנה- להזדיין היטב עד אובדן חושים, זה נהדר אבל מצב נדיר עד מאוד, תעברו לפריפריה הרחוקה ותבינו כמה שקשה פה למצוא גבר להתמסר אליו
האפשרות השניה, לאונן את עצמי לדעת, לפרוק כל מה שהצטבר בי להשאר מרוקן מכל ג'וס שהוא המנוע של החיים. ואני לא אוהב את האפשרות הזו. לא אוהב לגמור לא אוהב את הריקנות, וקצת כמו בווסת נשית קצת מצטער לי שעוד מחזור נגמר ולא נוצל להפריה
את האפשרות השלישית אישתי הציעה לי, תשקשק את האגן, תקפוץ, תניע את האנרגיה, תנשום, תנשום הרבה לאט ועמוק, תדמיין את כל היופי טופי הזה מתפשט מההצטברות באגן לכל הגוף, והיו ימים שהייתי מסוגל, המלחמות הרחיקו אותי משם.
והופ
בסשן וירטואלי עם גבר שאם היה קרוב כנראה שהייתי משועבד לו ומסתובב נעול בכלובון לנצח עלתה אפשרות נוספת
אתן בטח מכירות אותה
חליבה
לא מהזין חלילה
מהכוס מהתחת מבפנים מהערמונית ווט אוור
דילדו עושה את העבודה היטב גם כשאני נעול, אפילו אצבעות, עיסוי פנימי ואני מתחיל לטפטף ולנזול על הסדינים. ויש צורך לעצור בזמן כמובן, ללא גמירה מלאה, כן, גם זה קורה לי כשאני רוכב את עצמי על הדילדו, גם נעול. ככה אני נשאר מלא אבל לא גדוש, והיקום מתרחב לי ומאפשר לי עוד
אז בגיל 47 אני ממשיך לגלות עוד על עצמי ועל גופי
ואיזה יופי וכל הכבוד לי
המסע נמשך