בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יוצא לאור

תתפקס
תתחדד
תחתוך את עצמך כדי להתעורר
אל תאחר
אל תפספס
תמהר
תתלבש, צא לעולם
כמו פקיד שפותח אשנב קטן
לפני 7 שנים. 28 בפברואר 2017 בשעה 9:01

שוב אני מתגנב למחסן בקיבוץ

אולי בן 12 אולי פחות

עוטף את עצמי בניילון נצמד מתחיל בכפות הרגליים ועד הכתפיים. אני לבדי אז משאיר רק יד משוחררת

הריגוש מציף אותי

מדמיין את עצמי חסר יכולת תנועה, חסר אונים.

קולות של ילדים גדולים ממני נשמעים מבחוץ. הי אלו האופניים של**** הוא פה.

הלב שלי יורד לתחתונים והפחד מציף אותי. אתם יודעים מה זה להיות ילד שונה ומוזר בקיבוץ? ועוד אחד כזה שנתפס על חם באפילואיןלו מושגמההואעושה...

מזל שנעלתי אחרי. מאז אני מקפיד לנעול אחרי תמיד.

יכול להיות שהייתי בדסמי עוד לפני שידעתי מה זה?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י