לפני 6 שנים. 15 בינואר 2018 בשעה 19:16
אפילו מבולבל שכמוני יכול להיות לפעמים סלע יצוק.
אני מדבר כאן עם א.נשים, חסרי בטחון, מודחקים, מתוסכלים, נועצים מבט אל השמים מייחלים לעזרה או שמישהו יפתור להם את הסבך.
שנים הסתתרתי בארון שהוא כלוב. טעות גורלית חשפה אותי בפניה והכניסה אותנו לסחרור איום. כשהתפזרו ענני הסערה העולם חזר לעמוד על תילו. ויותר מזה, נפתחה האפשרות. לתקשר להחשף להתמסר ולחקור יחד את המיניות שלנו.
אז אל תחכו למכה.
היו מי שאתם ללא חשש. את הפחד שתוקע אתכם בבוץ המחשבות הפכו לעשייה. לכנות. קודם עם עצמכם, אחכ עם היקרים לכם.
הדרך לא פשוטה ותמיד יש בה עליות ומורדות, פעמיים ביום...
עדיף לחטוף הצלפה ולשבת בוכים בבוץ...
כאן יש קישור למנועים שקטים של אסף אמדורסקי עם ציטוט של ענבל