יוצא לאור

הנה זה סופסוף הגיע. החורף נגמר.

ואני? אני בכלל לא טיפוס של חורף, הקור והרטוב מכווצים אותי (להבדיל מרטוב וחם שזה כבר עניין לפעם אחרת).

יש כאן מישהי יקרה שעזרה לי בימים האחרונים לעשות את המטאמורפוזה ולהתעורר משנת החורף. זה לא היה קל, נחשפתי מולה במקומות הכי קשים שלי, פתחתי אותם אליה ולעולם, זה הרגיש כמו הדבר שהכי נכון לעשותו עם כל הקושי שבעניין. והיה פאקינג קשה. 

אז אתמול יצאתי אל אמא טבע, התנקתי, התמלאתי, הזעתי בשמש (גם בשבוע הבא אני מתכוון להזיע...) נזכרתי בכמה יופי יש פה סביבי בעונה הזו של השנה.

ועכשיו נולד הגבר. אני אומר שלום לילד, משכיב אותי בעדינות לישון. מודה לו על מי שאני. אני שם לו את הגבול, שלא ישלוט בי, שלא ינהל אותי. כן, שיהיה נוכח בחיי כי לשחק אני אוהב. וגם לעשות דווקא. ולצאת מהקופסה ולהצביע על המלכה שעירומה. 

אבל מתוקי, תניח לי קצת להמשיך לצמוח. אני יודע שכואב לך אני רואה ואני עוזר. תן לי לצמוח.

אביב 2018 here i come

משבוע הבא ניקוי רעלים. בלי סיגריות בלי קפה מסאג' לכבד והורדת עומס ממערכת העיכול. 

צפו למענטז עצבנייייי