לפני 8 שנים. יום חמישי, 8 במרץ 2018 בשעה 4:47
לא, לא קרב יריות פיצוצי רימונים ועשן חריף. גם לא פוסטראומה, טוב בעצם יש נגיעה של טראומה אבל זה לסיפור אחר.
צלקות שעשיתי לעצמי. רק כדי להרגיש משהו. עם סכין. עם אש.
אחרי הצריבה הראשונית אפשר להתרגל לאש. לראות איך היא שורפת בעור. הפחד מכאיב, כשחולף הפחד הכאב הופך חבר. בטח יש כאן אחת או שניים שמכירים את זה...
אז בסדר. קוצים ולימון. אתמודד.