לפני 6 שנים. 31 באוקטובר 2018 בשעה 13:42
אני נותן למילים שלהם לחלחל (אני אוהב את המילה הזו) לתוך התודעה שלי.
נותן- מוריד הגנות. מנטרל ציניות. מתייחס בכובד ראש. בהקשבה של הפנמה.
את זוכרת את ההכי עמוק שלך?
על הרצפה מתפלשת בהפרשות שלך בגוף כואב?
כזה.
כי אני סומך עליהם.
אני סומך על עצמי שאדע לברור את המוץ מן התבן
ואני נותן מקום למילים. שם עמוק בפנים. שיתיישבו. שיתנהגו מצידי בצורה טפילית וירבו את עצמם. שהאקו שלהם יהדהד. שיעשו אינטגרציה עם הקיים והידוע ויהפכו לניצנים חדשים.
חלונות נפתחים, כי דלתות זה לא בשבילי.
אני מעז לחלום