אז הנה משהו ששמתי לב אליו במסע שלי-
תקופה מעניינת
גירויים
כאלה שפותחים פתח לתודעה
לביוגרפיה
נשיקה תמימה בחוצות העיר הגדולה עם גברת נחשקת פתחה גם פתח לשיחה אינטימית על המניעים שלנו,
"אתה מערבב רוך עם תשוקה" היא אמרה
משפט קטן שהצית אצלי מסע לעומק התודעה. קירבה היא רק כשהאינטימיות קיצונית, תשוקה בוערת כדי להתעניין בבנאדם, וכשאני מתחיל להתקרב למישהו.י תמיד מתלווה לקירבה הזו גם תשוקה לגוף לאינטימיות מינית.
את מכירה את זה, נכון?
להסתובב חרמנית על העולם
ולא, זה לא כזה כיף תמיד, לפעמים זה אפילו מאמלל, פוגע בקשרים, שורף אותם, גורם לי להשתבלל ולהתכנס כדי לא לפגוע באף אחד, לא להחשף במלוא כלוני. אנשים הרי יודעים את ההבדל, יודעים להפריד. לא רוצים לשכב עם כל מי שקרוב אליהם. חזיר.
והמיניות בתודעה היומיומית. בוערת. רותחת. לא מאפשרת להתרכז בשום דבר. ואולי זה אני שמתבלבל, זו לא המיניות זה הרצון לקירבה חום ואהבה. רצון פשוט, לגיטימי כזה, רק כשהרוך והתשוקה מתערבבים כל מגע הופך לטעון.
והאפשרות לקירבה הולכת ומתרחקת
והמיניות מקצינה
מתפלצת לה מפלצת בתוך תוכי
שוטים חבלים מצבטים פלאגים
אדונים אדונות
הנה תראה אותי! כלכך מתמסר על הברכיים לפניך
אנחנו קרובים
נכון?