אז בסדר,
לנשים כבר מותר להצביע ולגברים מותר להינות מזמן איכות עם הילדים.
יש שוויון.
התפשרנו/למדנו שגבר יכול להיות במהות נשית לפרקים ואישה יכולה לבטא מהות גברית
ועכשיו מה?
מבטלים את השוני? יורדים על גבריות רעילה ונשיות בוצ'ית?
בואו, גבר מותר לו (נדרש ממנו) לבטא את הצדדים העדינים שבו, את הרגשות, לתמוך בתהליכי התפתחות של האישה.
זה לא אומר שהוא נדרש לסרס את הגבריות שלו
לא ולא
מה? ישב עם מסך קטן ויראה גברים אחרים מכים אחד את השני לקבל ריגוש? יצפה בפורנו אלים בשביל להרגיש כובש? ילך לדרבי כדי להרגיש חלק מקולקטיב תחרותי?
וכשאתה שוכב עם האישה שלך, תמיד אתה רוצה להיות למעלה? לכבוש לשלוט לזיין? או שלפעמים מה שאתה רוצה זה שהאישה תיקח אותך תצמיד אותך למזרון ותזיין לך את הצורה כשהיא רוכבת עליך בפראות?
יש מקום למגוון
צריך להיות
כי אנחנו חיים בתקופה שהמצ'ואיזם הולך ומאבד את מקומו כדרך חיים לגיטימית, את השוויון כבר השגנו וכדי שגברים לא יסתובבו בעולם חסרי תחושת ערך ונשים יוצפו בחרדות ובילבול צריך להמשיך לשלב הבא-
ללמוד לשחק על הרצף, על המנעד, לתת מקום לצורך הגברי ללכת על הקצה עד סכנת מוות, לכבוש ולהיות ממוקד עד התעלמות מכל מה שסביב, יחד עם היכולת לבטא רגשות עדינים, לתמוך בהצלחת אחרים, לערוג לאהבה.
כי המרווח בין הקטבים יוצר מתח, והמתח יוצר תנועה (ואם לא, הצטברות שמביאה לפיצוץ) וכאשר תנועה של אחד משתלבת עם תנועה של שניה, ובכן, נולדת שם תשוקה.
הירהורים בעקבות המבוא של "דרך גבר"
שבת של עונג ביצ'יס