יוצא לאור

-אזהרת טריגר-

מצרים.

הרי גם לך יש את המצרים שלך, נכון?

אעלק לצאת ממצרים
יש דיבור על זה, לצאת ממצרים
כי כולנו קצת במצרים השנה
זזים קצת באי נוחות הערב
אצל הדתיים חגיגה. כל הטקסים של החג מבוטלים בהוראת השלטונות, אין תפילת חג, לא שולחן עמוס באורחים משפחה הגדות שירים וכרפס. ואתם יודעים מה זה להיות דתיים בלי הטקסים הקבועים? 
בעדה שלי היו קוראים לזה פוגרום.
הפיד של הרוחניקים מלא במשמעויות שנוצקו לתקופה. ומה היציאת מצרים הפרטית שלך? ומה תיקח איתך לדרך? מאלו הרגלים אפשר להפטר? וכמה שהתחברתי מחדש לדברים הבסיסיים שיש בחיים. בריאות, משפחה, שפע, נתינה.
ומצרים צוחקת
קורונה? בוא...
בוא תחזור רגע למצרים, בוא חביבי
לא לפוסט טראומה שלך, זה רק התגובה שלך למצרים. תחזור למצרים המקורית רגע אם אתה רוצה לצאת לאנשהו. לטראומה. לא ללטף צלקת, בוא תחייה את הפצע.
אין לך אחד? (כי החיים שלך לבנים ופריוולגים וגדלת במשפחה מתפקדת)
קח מצרים אחד מהקולקטיב-
מגיפת הדבר השחור, עבדות במצרים(יש דיבור על גופות של תינוקות שנדחסו לטיט, ואתם יכולים לתאר לעצמכם מי דורך על הטיט כדי לדחוס אותו...), עבדות בשדות הכותנה של ג'ורג'יה (רק אחד מעשר עבדים שנחטפו באפריקה צלחו בחיים את החצייה האטלנטית. גם הדרך היתה גיהנום לא קטן), שואה (לא צריך להרחיב נכון?)
אז...
אתה יכול לחוש מצרים? להיות במצרים?
לשרוד במציאות אכזרית
בסבל נוראי יומיומי
להתנהל בעולם עם חולי ורקב וחוסר אונים
ולפגוש שם את האדם הפוגע, הנוגס. הבן זונה.

בוא נראה אותך עכשיו יוצא ממצרים
סדר לבד אעלק
לי זה נשמע כמו אוי אוי אוי

רגע.
לאן אתה בורח? ממצרים אי אפשר לברוח
תשהה
תנשום באהבה לתוך המצרים
תחבק אותה
כן
שכחת איפה אתה
מצרים זה להיות קצין בשבי הסורי במהלך מלחמת יום כיפור
מצרים זה לחפור קבר לילדים שלך שעדיין עומדים לידך
מצרים זה להרגיש את הגוף שלך נרמס ברוע
זה להתעורר כל בוקר בלי שום רצון לחיות
תחבק
נראה אותך
צא מזה
נראה אותך