סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

TO BE OR NOT TO BE

סיפורה (הקצת אחר) של O.

אני אמיתית והבלוג הזה אמיתי.

שמי O והייתי באשפוז מרצון בבי"ח לבריאות הנפש, במשך קצת יותר מחודש.
שלחתי משם את החומר לבלוג, עם אנשים אשר הביאו, ועדיין מביאים אותו לפירסום, שגם דואגים להעביר אליי את תגובותיכם.
אענה במידת האפשר, באופן אישי או דרכם.

הסיפור שלי מתחיל הרבה הרבה לפני מה שמובא פה. לפני 39 שנים, ליתר דיוק, אבל מי סופר.
אני רוצה לשתף אתכם, וזה לא יהיה בהכרח בסדר כרונולוגי.
לפני 13 שנים. 11 באוקטובר 2011 בשעה 5:55

השעה 7:30 התעוררתי אחרי שלא ישנתי טוב הלילה.
חלמתי על ברבור מקופל לבן וסביבו ברבורים שחורים עם כנפיים פרוסות.

**

השעה עכשיו 10:45 - פתחו את החצר. אני בחוץ ויש רוח נעימה. יש גם שמש אבל לא מאוד חם. יש עננים בשמיים. הסתיו כבר כאן. הלוואי וירד מבול.
אני עייפה ומסוחררת. רוצה לישון. להכנס למיטה ולישון.
עצוב לי כל כך. ישנם כאן אנשים שצריכים תמיכה (חברות שלי) ואני לא מסוגלת לעזור היום לאף אחד. רוצה להיות עם עצמי.
אני חושבת על מחר שההורים שלי צריכים לבוא לבקר אותי ואני לא שלמה עם זה. אין לי על מה לדבר איתם. כבר שנים שאנחנו בקושי מדברים. בקושי מדברים על היום יום, שלא נדבר על מצבי שלי.

השמיים עוד מעט יתחילו להוריד ממטרים.
מזג האוויר האפרורי הזה....


להבה חשופה - אולי פשוט תנסי לשוחח עם הורייך, בבחינת "דף חדש" תנסי לשתף אותם ברגשותייך, מבלי לבוא אליהם כם "דעה קדומה". פשוט לדבר.

בהצלחה.

:-))
לפני 13 שנים
בילבי בת גרב - לגבי עצמי, אני יכולה לפתוח דף חדש.
לגבי המשפחה, אי אפשר להגיע בלי המטען, כי הוא קיים. מה גם שיש התנהלות בהווה - שאליה אני מגיבה.
אני לא מנסה לשנות אותם, אבל אני מחפשת דרכים להתנהל מולם ואיתם (ועם עצמי בתוך כל זה).
הכתובת הייתה על הקיר כל כך הרבה שנים, ועד שאחותי לא אמרה להם במפורש שיש מצוקה, והראתה להם את הדברים בצורה ברורה, הם לא ראו אותי, ועל זה אין לי עדיין סליחה.
אני כועסת על המצב.
לפני 13 שנים
להבה חשופה - כם צ"ל עם.
לפני 13 שנים
שמש צפונית - מותק, רוצה לעטוף אותך
לזרות שמש בתוכך
אוהבת
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י