שוב לילה ללא הרבה שינה.
עבר עליי יום קשה אתמול ובערב הייתי מסוממת מכדורים והלכתי לישון מוקדם.
ב- 23:00 התעוררתי הלכתי למיטה חזרה אחרי סיגריה ונרדמתי. לא מצאתי את מקומי במיטה, הגוף היה באי שקט מוחלט בסוף נרדמתי. התעוררתי שוב, הפעם ב- 01:30 בלילה הכנתי לעצמי כוס נס קפה והלכתי לפינת עישון. ישבתי שם עד 2:30 וחזרתי למיטה לישון. קמתי סופית ב- 6:50.
הייתי בארוחת בוקר אכלתי ביצה קשה כף גבינה לבנה ומלפפון כמה חתיכות.
אחר כך כמובן תרופות של בוקר ופינת עישון.
אתמול הסומכת הייתה אצלי הרבה זמן ודיברנו המון, פתחתי לפניה עוד סודות שהתביישתי קודם לכן לספר לה.
בכל פעם שאני מספרת לה משהו היא מבינה אותי יותר, ויותר חלקים בפזל שנקרא O מתחברים לה.
ניצול מיני - מה זה בעצם ניצול מיני ? כל כך הרבה שנים שאני מנוצלת מינית ע"י כל מיני גברים. אני לא יודעת להגיד לא, שחלילה השני לא ייפגע ומי שנפגע בסוף זו רק אני. הדבר שאני הכי זקוקה לו זה מגע, רק מגע בלי אקט מיני אבל אצל גברים זה ישר מתפרש כמישהי שרוצה ומחפשת.
מכורה למין - אני לא חושבת שאני מכורה למין, מה שכן, אני מכורה למגע, מגע של כל בן אדם שמוכן רק ללטף, להרגיש שיש לי גוף ושאני לא סתם איזה אבן קשיחה. מגע מלטף מגע עמוק בלי קשר למין.
נראה שעומד להיות עוד יום קשה כאן במחלקה. מעניין אם הפעם יקראו לי לשיחה עם הרופא. הפעם אני לא מתכוונת לפנות אליהם.
דיברתי עם הסומכת אתמול על כל כך הרבה דברים וזה לא היה קל אבל איך כל זה ייצא ממני לפסיכולוג בסופו של דבר, איך אני אוכל לחזור על כל זה שוב. אני עייפה ומסוחררת. אני אלך לישון קצת.
נכנסתי לקבוצת אפייה היום והכנו קרואסונים.
אני כל הבוקר כמעט מקשיבה למוסיקה, מוסיקה מהסדנאות בש', שאמורה להכניס טיפה חיות וזה לא קורה.
ארקדי דוכין שר "להרגיש שוב" - אבל להרגיש כאב או עצבות לא בדיוק עוזר לי להמריא את מצב הרוח שלי למעלה.
יש פה יותר מידי בנות עם הפרעות אכילה, זה מרגיז אותי ואני לא יכולה לברוח מזה. אני כועסת על עצמי שאני נהנית מזה, אני כועסת על עצמי שאני רוצה את זה.
הלוואי והייתי 5 שנים מעכשיו. לראות את עצמי שם.
לפני 13 שנים. 17 באוקטובר 2011 בשעה 14:02