סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

TO BE OR NOT TO BE

סיפורה (הקצת אחר) של O.

אני אמיתית והבלוג הזה אמיתי.

שמי O והייתי באשפוז מרצון בבי"ח לבריאות הנפש, במשך קצת יותר מחודש.
שלחתי משם את החומר לבלוג, עם אנשים אשר הביאו, ועדיין מביאים אותו לפירסום, שגם דואגים להעביר אליי את תגובותיכם.
אענה במידת האפשר, באופן אישי או דרכם.

הסיפור שלי מתחיל הרבה הרבה לפני מה שמובא פה. לפני 39 שנים, ליתר דיוק, אבל מי סופר.
אני רוצה לשתף אתכם, וזה לא יהיה בהכרח בסדר כרונולוגי.
לפני 13 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 14:49

יום ראשון.
זה כמה ימים שלא כתבתי. אני מרגישה כמו תמיד שיש לי כל כך הרבה מה לומר ולהוציא החוצה, אבל זה פשוט נשאר בפנים ולא יוצא. תקוע בבטן, בגרון. אני מנסה להוציא בכתב וזה לא מצליח. אני מנסה לדבר על זה וזה יוצא מבולבל. הרבה בלי הגיון. בקיצור תקוע.
אני חייבת לעשות עם עצמי משהו כבר כי אני משתגעת בבית!
ביום חמישי, אחרי הפסיכולוג, נסעתי לחברה טובה שלא נפגשתי איתה כבר המון זמן. השלמנו פערים, היה נחמד. הייתי אצלה כשעתיים וחזרתי הביתה.
בסופשבוע נסעתי עם אחותי והחבר שלה ליומולדת של חברה שלנו. היה נחמד, היו קטעים מצחיקים והיו פחות. סה"כ עבר בסדר, חזרנו הביתה ב 3:30 והלכנו לישון.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י