סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בדרך אליך ... בדרך אל עצמי....

חשבתי שאני יודעת הכל, שראיתי הכל שאני מכירה את הכל
ואז פגשתי בך
אתה לוקח אותי יד ביד בדרכים חדשות, בדרכים ששכחתי, למחוזות שטרם הייתי בם.
ואני הולכת איתך, אחריך, מתמסרת, מתמכרת, מתאהבת
מסע משותף
לפני 13 שנים. 12 באוקטובר 2011 בשעה 12:41

שוב לקחת אותי לשם
אל המקום המושפט
המושפל
זה שאין לי בו יכולת התנגדות
זה שבו אני מוותרת עלי
זה שבו אתה המראה שלי
וההגיון שלי

המקום הזה
המקום הזה שבו אין לי יכולת לשפוט
נכון או לא נכון
טוב או רע
המקום הזה
שבו אני לא מסוגלת לזכור מה בדיוק אמרתי
ואיך

אני רק מרגישה בו שלך
אני מרגישה בו לגמרי לגמרי שלך

שוב לקחת אותי לשם
אל המקום המושפט
זה שבו אני מורכנת
מונמכת
מושפלת

ולקחת אותי לשם
מלמעלה
נכנסתי לכאן למעלה
מחייכת
בטוחה
והעפת אותי
העפת אותי לשם
במשיכה אחת

קורסת את הרצפה
מלקקת אותה
נשענת על האסלה
מלקקת אותה
שונאת אותך
ואוהבת אותך
ושונאת את עצמי
ככה שם בשבילך
וקורסת שוב לרצפה
בדמעות

מושפלת
כל כך מושפלת
והכוס שלי בוער
מתעתע בי
והיד בפקודתך נשלחת אליו
לגרות
עד הקצה
בלי לגמור

ואין לי אויר
בלעדיך

שוב לקחת אותי לשם
מושפטת שלך
נשכבת למרגלותיך
נצמדת לרגליך
נטולת נשימה

נרגעת
שקטה
מפנימה
מילים, רגשות, תחושות... אותך....

אתה אוהב אותי שם
ככה
אני עוד לא מבינה איך אתה יכול
לאהוב אותי שם
ככה

ואתה משאיר אותי שם בשקט
להרגע
לספוג
עטופה בחיבוק שלך
רגועה
שלווה

ואז אתה שואל
בשקט
חמה? מגורה? מיוחמת?

בלי מילת חיבה
בלי מילת שייכות
כמו הייתי זרה
כמו הייתי משחק שלך

לא שאלת דאגה
שאלת לקיחה

כי אתה יודע
אתה יודע
שכשאתה שואל אותי ככה
בלי שאני רוצה
בלי שאני יודעת להסביר למה
בלי שאני בכלל חלק
הגוף שלי
עונה לך

ושוב אני חמה
ושוב מגורה
ושוב מיוחמת

ואחרי החיבוק
שוב אני שפוטה שלך

ושוב המשחק יכול להתחיל מהתחלה

מטלטל אותי
מעלה ומטה
ועמוק
ועוד יותר עמוק

ואני בוערת
בוערת מתשוקה
בוערת מגעגוע
בוערת מתסכול
בוערת מאהבה

וכל מה שאני רוצה זה אותך
עמוק בתוכי
בועל את נשמתי
וגופי
ידיים רגלים זין
רק תמלא אותי אדוני
תמלא עוד ועוד

ופתאום אני מתחננת
שוב מתחננת
זונה
שפחה
שפוטה
שלך

מעלה ומטה
עמוק
ועוד יותר עמוק

וככה
השארת אותי לחכות לך ....

מושפטת
שפוטה שלך

לפני 13 שנים. 12 באוקטובר 2011 בשעה 12:12

אתה משפיט אותי

זה יותר מלשלוט עלי
זה יותר מלהכניע אותי
זה להשפיט אותי

זה משפיל יותר
זה חזק יותר
זה עמוק יותר
זה לוקח
לוקח יותר
זה שולח יד לנשמה שלי
ואוחז בה
זה מוריד אותי למטה
למטה
ומסתכל לה בעיניים

אתה משפיט אותי
לוקח אותי למחוזות שלך

לפעמים זה מרגיש לי
כאילו אני נגררת אחריך
סרוחה על הרצפה
עירומה
בעודך גורר אותי בשערותיי
נטולת יכולת להתנגד
נטולת רצון

לפעמים זה מרגיש לי
כאילו אתה משכיב אותי שם
על הרצפה
עירומה
מפושקת
ומזמין
מזמין את מי שאתה רוצה
לראות
לגעת
ואני שם
עוצמת עיניים
מפקירה את עצמי לחסדי האנשים שבחרת
מפקירה את עצמי לחסדיך
נטולת יכולת להתנגד

אתה משפיט אותי

כי רק לשלוט בי
מאפשר לי לברוח
רק להכנע לך
מאפשר לי להתנגד
לבעוט
חזק
לצעוק

כשאתה משפיט אותי
אני כנועה מושפלת
שלא יכולה להתנגד

זה לא שזה לא עבר לי בראש
רוצה או לא רוצה להתמודד
לברוח או לא לברוח עכשיו כשעוד אפשר
אבל אתה מבין
אתה יושב לי בראש
במחשבות
בתגובה
באצבעות המקלידות
אתה לא מכריח אותי
אתה פשוט משפיט אותי

ואני כל כך רוצה אותך
ואני כל כך רוצה שתרצה אותי
ואני כל כך רוצה שתרצה אותי כמו שלא רצית אף אחד לפני
כמו שלא תרצה אף אחת אחרי...
אני רוצה שתצטרך אותי
כמו שאני צריכה אותך

ואני כל כך צריכה אותך

זה לא שאני לא יכולה בלי
אני עוד יכולה
אבל אני לא רוצה

והשפוטה שלך
זו שאין לה גאווה
וכבוד
ואגו
מרכינה ראש
ובולעת את הדמעות
ומבקשת
מבקשת שתעזור לה

השפוטה שלך
נתנה לך את הכבוד שלה
הניחה לך לשמור על האגו שלה
איפשרה לך לשחק עם הכבוד שלה
והיא כואבת
והיא שלך
במקום הנמוך הזה
במקום המושפל הזה
במקום שהופך לה את הבטן
והמעיים
שם
למטה
הכי למטה
היא שלך

זה להיות שפוטה שלך

אני שפוטה שלך אדוני
מתחננת להתמכר לך
מתמסרת לך
נותנת לך
אותי

כותבת את המייל עכשיו
בעיניים כמעט עצומות
כותבת את המייל עכשיו בשקט
כותבת את המייל עכשיו מלמטה

להיות שפוטה שלך
זה נמוך יותר מלהיות שפחה שלך
זה כואב יותר מלהיות זונה שלך

שפוטה - מושפלת וכנועה ושפחה

אני שפוטה שלך אדוני

ולמרות הכאב
אתה עושה בי כרצונך
וזה אומר
שאני כותבת עכשיו מגורה
זה אומר
שאתה יודע
שאם תרצה
תביא אותו
תשפיט אותו
תשפיט אותי בזה שתפשיט אותו
תתן לו לגעת בי
תשלוט בי דרכו
תעשה בי מה שאתה רוצה שם
איתו

אתה יודע
אתה יודע שאני שלך
אתה יודע שהכוס הזה שלך
מגורה עכשיו
רוצה אותך
עכשיו
מתחנן אליך עכשיו

אתה יודע שאני שלך
הגוף הזה שלך
אתה יכול לחייך אותו
אתה יכול להכאיב לו
אתה יכול להתעלם ממנו
אתה יכול לגרות אותו

אתה יודע שאני שלך
הנשמה הזו שלך
אתה יכול לעשות בה
ככל העולה על רוחך

אתה מכאיב לי
ואני באה אליך לנחמה
אתה משפיל אותי
ואני באה אליך להבנה
אתה הכאב שלי והעוצמה
אתה הדמה והחיוך
אתה עוצר לי את הנשימה
ומאפשר לי אותה

אתה

אני שפחה שלך
אני זונה שלך
אני כנועה שלך
אני שפוטה שלך

ומשם
למטה
השפוטה שלך אומרת
תודה אדוני

שלך

לפני 13 שנים. 12 באוקטובר 2011 בשעה 12:09

לוקחת לי כמה דקות איתך
למלא את המשימה שביקשת עוד אתמול

במה התקדמתי השבוע?

אפשר להביט בזה בכמה מישורים
החיים שלי הם לא מעט מישורים
חלקם מקבילים ולעולם לא יפגשו (האומנם?)
חלק חוצים זה את זה כל הזמן
חלק שלובים זה בזה

התקרבתי אליך השבוע
גיליתי שאני אוהבת את איך שאתה נראה עם משקפיים
ממש אוהבת
אם הייתי פוגשת אותך בישיבת עבודה ככה
הייתי מתבוננת בך פעם שניה

למדתי שאפשר להתווכח איתך
ולא להסכים
ולקחת את הדברים לקצה

למדתי שזה מתיש אותך
אבל אתה לא מוותר

למדתי שאני לא מוותרת גם

למדתי להרכין ראש ולקבל דברים שאני לא אוהבת או לא מבינה

לפעמים להרכנת הראש מתווסף המהום של חוסר שביעות רצון
או מילה שלא במקומה
לפעמים נבעטת בעיטה
אבל למדתי שאני לא תמיד רואה את כל התמונה כשהיא קשורה אלי

אולי גם אתה לא
אבל זה לא משנה
עוד משהו שלמדתי

למדתי שאני צריכה להגיד
להגיד מה אני מרגישה מה אני חושבת

למדתי שאני אוהבת את עצמי
שאני שווה
ו.. שאני יודעת את זה
אני פשוט שוכחת את זה לפעמים

למדתי שלהיות חזקה
זה לא להיות צודקת בהכרח
לפעמים זה להיות לא צודקת ולקבל את זה

אני קרובה אליך יותר
סומכת עליך יותר
הפחדים שלי חשופים יותר
העצבים חשופים יותר
כי אני חשופה יותר
אני מרגישה שבירה ופגיעה
כי הפנים שלי יוצא אליך החוצה

למדתי שלא תעזוב ותפיל אותי
לא משנה מה
אתה תדאג להניח
לא להפיל
זה יכאב
אבל פחות

אני נכנעת לך יותר
נותנת יותר לקנות בי בעלות שליטה
משחררת יותר

למדתי שוב כמה זה קשה לי
וכמה אני אוהבת את זה
זה קשה
זה מתיש
זה מטלטל
זה איטי
אבל כשזה קורה
זה החופש הכי מוחלט בעולם

אני מחבבת אותך יותר
קרובה אליך רגשית יותר
לומדת לקרוא מחוות קטנות שבאות ממך

אני עדיין טועה
אני עדיין מתחכמת
אני עדיין צינית
אני עדיין מחפשת את המילה המפורשת

אבל פחות

אני שקטה יותר
אני כותבת כמו שלא כתבתי בחיים שלי

אני עדיין תוהה אם יום אחד יגמרו לי המילים

נזכרתי איך מרגיש כואב
פיזית
נפשית
רגשית
נגעתי שוב בנקודות קיצון
בשבילי

אני מוכנה לנסות
משהו חדש
איתך
גבר
עבד
איתך
ואיתי

אני יודעת שהוא מוצץ טוב יותר
אני יודעת שזה יגרום לי לקנא
אני יודעת שאלמד שם המון דברים
אני יודעת שאני סומכת עליך שתלמד אותי
ותראה אותי
ותשמור עלי שם

אני עדיין צריכה לשאול
"תשמור עלי שם נכון אדוני?"

אני מכירה אותך קצת יותר
אני יודעת שלמד אותך עוד יותר
ועוד הרבה יותר
אני יודעת שיש בך צדדים רכים
וחיוך נעים נורא
אני יודעת שאתה רגיש בפטמות
בכפות הרגלים
בבית השחי

אני יודעת שאתה אוהב לנשק
אני יודעת שהמגע שלך נעים לי
נדמה לי שגם שלי לך

אני יודעת שאני יכולה לשכב לפניך עירומה
לאור נירות
ואתה לא בורח החוצה

אני יודעת שאני רוצה להראות טוב יותר
גם בשבילי
אבל גם בשבילך

אני יודעת שאני עושה צעדים ראשונים בדרך

אני נהנית מהדרך
והמטרה
למרות שהיא מוגדרת
היא לא "המטרה"

אני ישנה איתך בלילה
וקמה איתך ברוב הבקרים

אני לא מתרסקת כשאתה קורא לי אפס
אני יכולה כשאתה קורא לי אפס שלי

אני נמסה כשאתה קורא לי שפחה שלי
זונה שלי
אני אמס כשתקרא לי חברה שלי
ואני אגיע לשם
אני אהיה חברה שלך
החברה הכי טובה שלך

אני מבולבלת יותר
מיטלטלת יותר
מחוברת יותר
מושפעת יותר

אתה יכול לפגוע בי חזק יותר
אתה שולט בי יותר
אני נכנעת יותר

זו רק ההתחלה

אני יודעת שאני אתמכר
אני רוצה להתמכר
אתה יכול לגרום לי להתמכר

אני שפחה שלך
יותרר משהייתי
פחות משעוד אהיה
אני שייכת
מרגישה שייכת
זה עוד יתעצם אני יודעת

אני בדרך
אליך
ואני אוהבת את היעד
ואת הדרך

אני
שלך

לפני 13 שנים. 12 באוקטובר 2011 בשעה 12:05

אתה דורש
בעדינות רבה מאד אתה דורש
ולוקח
כאילו בנחמדות
כאילו בלי מאמץ
יותר ויותר

זה התחיל עם מייל של בוקר
ואיכשהו מצאתי את עצמי כותבת גם באמצע היום
ומשפט סיכום
שהתחיל בקצר
ועכשיו הוא בכל שיחה
והוא צריך להיות משמעותי

ואתה רוצה מילים
יותר מילים
ועוד מילים

כן אתה רוצה גם מעשים
אני יודעת

"מראה" קראת למילים שלך
אלה שפצעו אותי בחזרה,
אולי אתה צודק
ואולי היית חד מידי
מכאיב מידי

ימים יגידו

אתה רוצה את המילים שלי
אתה דורש אותן
אתה לוקח אותן לך
עמוקות
אמיתיות

אתה לא תסבול חירטוט
אתה לא תסבול חצאי אמיתות
אתה לא תסבול מילים ריקות שימלאו את הדף רק כדי למלא אותו

לא
זה לא יעבור אצלך

אני כותבת יותר משכתבתי בחיי
וכתבתי הרבה

אני כותבת את המחשבות שלי
הרצונות שלי
הפחדים שלי
האהבות שלי

אני כותבת את עצמי

פורסת לך פרוסות שלי
ומניחה אותן לפניך
מתובלות
מקושטות
מתאבנים
ומנה ראשונה
ומנה עיקרית
וקינוח

ואת כולן אתה רוצה במצויינות

אתה תופס בי חזקה

אתה מסוגל להוציא ממני רוך מטורף
ולהפוך אותי לסוערת בשניות
בכוונה או שלא

רק מי שיש לו באמת כוח עלי
מסוגל לזה
רק מי שאני נותנת לו את הכח הזה עלי
מסוגל לזה
רק מי שיודע לקחת את הכח שנתתי לו
ולעשות בו שימוש ראוי
מסוגל לזה

אתה יודע להכאיב לי
אתה יודע מה פוגע בי
אתה מכיר את הטון
את הלחן
את חיבור המילים

אתה לא מרבה להשתמש בזה
אבל כשאתה בוחר
זה חד
כואב
משפיל

אתה יודע מה רציתי לשאול ולא יכולתי?
אתה יודע מה הדבר שהצית את הטרוף שלי היום?

הרצון שלי
שהוא חד וברור היום
להיות שפחה שלך וזונה שלך וחברה שלך ואהובה שלך
ויחידה לך

והידיעה שזה שעוד לא החלטת כך או אחרת
אומרת שאתה לא מחוייב שאהיה יחידה

זה הסרט שלי

זה העיף אותי

לא נכון?
אולי
לא ראוי?
אולי
כל מה שתגיד עליו יכול להיות נכון
אני לא יכולה להתווכח

זה היה הסרט שלי

והתביישתי בכלל לדבר עליו
לשאול
להגיד

אז כן
אני אומרת בפה מלא
אני רוצה
ואני אומרת בפה מלא
שקשה לי נורא עם זה שאתה (עוד) לא אומר "אני רוצה"

וזו
לא סיבה מספיק טובה ללכת ממך
בייחוד כשאתה לא משחרר

פרפרים וציפורים אדוני
ושפחה אחת
שצריכה חיבוק ענקי
וכמה מילות הרגעה שאתה יכול למצוא בשבילה

שפחה אחת
שלך

לפני 13 שנים. 11 באוקטובר 2011 בשעה 19:53

היא לא אוהבת השפלה
היא טורחת להגיד את זה כל הזמן
כל הזמן
לגדר
לשמור
היא לא אוהבת השפלה אדוני
ככה

אבל בפנים היא יודעת
היא כל כך יודעת
זה בוער בה
זה מבעיר אותה
מלהיט את החלומות שלה
את הפנטזיות
את הבפנוכו שלה
הכי עמוק

אז היא צועקת
ושמה גבולות
ומגדרת
ושומרת

כי זה מפחיד
זה מפחיד

זה מפחיד שאת רוצה להיות קשורה
חסרת אונים מולו
זה מפחיד שאת רוצה שהוא יגע בך
לא ילטף
לא יחבק
(כן כן, את רוצה גם ליטופים וגם חיבוקים, רשמנו, הבנו, הלאה, תעברי הלאה... אין בדברים שאת כותבת משום ביטול של שם דבר אחר... הבנו...)
ייגע בך
יפלוש לתוכך
ייקח לו חזקה בך

זה מפחיד שאת שומעת את הקול שלו
לוחש לך
בעדינות אין קץ
ברוך ממיס
שאת זונה, וכלבה, ושפחה
זה מטריף אותך
הפער הבלתי נתפס בין הרכות והרוך
והקושי של המילים ששורטות בך
שורטות בך נחלים של תשוקה
נוזלת
בלי שליטה

זה מפחיד שאת רוצה לא לרצות
ובכל זאת להלקח
לא כי את רוצה
פשוט כי.. הוא רוצה...

זה משפיל שאת לא רוצה
אבל הגוף שלך - כן
זה משפיל לשמוע אותו מספר לך
שמי ששולט על הגוף שלך
על התשוקות שלך
זו לא את בכלל

זה משפיל לנזול כשהוא לא נוגע בך
רק מדבר
כי מה זה אומר שאת?
זונה
וכלבה
בדיוק כמו שהוא אומר

וזה מפחיד
שהקול שלו נעשה קר
קונקרטי
מדוייק
שהוא שולח אותך למצוץ את כפות הרגליים שלו
לא חיוך
לא מגע
פקודות
זה משפיל זה מחרמן אותך
זה משפיל למצוץ בהונות
ושזה ירטיב אותך

זה משפיל שהראש צועק - לא
והגוף מתחנן - שהוא לא יפסיק

הראש שלך מלא תמונות
באף אחת מהן הוא לא מחבק אותך
באף אחת מהן הוא לא רך אליך
לא לוחש לך מילות אהבה
(כן כן, אני זוכר, כולנו זוכרים, זה חקוק בסלע, את צריכה גם את זה.. הבנו....)
בכולן את עקודה מולו
בכולן את חורים פתוחים בשבילו
בכולן את מתחננת
את
מתחננת

את שלא יודעת לבקש
שלא יודעת להתחנן
את מתחננת

למה את מתחננת?
את מתחננת שיגע בך
שיפלוש אליך
שימלא את החללים שלך בו
את מתחננת שיזיין אותך
שיבעל אותך
את מתחננת לגמור

ושם
במקום הזה
את יודעת
את יודעת
שתתני לו הכל
את הכבוד שלך
את הידע שלך
את הבטחון שלך

שם
במקום הזה
את תהיי בדיוק מה שהוא ירצה שתהיי
את תהיי כוס בוער ורטוב
את תהיי פה
את תהיי פה שהוא כוס
את תהיי פי טבעת....
את תהיי שפחת מין

וזה מפחיד
כי שם במקום הזה
את תהיי צייתנית
תעשי כל מה שיבקש או יורה
שם במקום הזה
את שוכחת מי את
ומה את
וכל מה שאת
זה מה שהוא
וכל מה שאת
אלה המילים
שיוצאות מפיו
רכות
או חותכות
והמעשים
שהוא בוחר לעשות בך
והמקום
שבו בוחר להניח אותך

אז את שמה גדרות
ומחסומים
ומתנה התניות
ושומרת
ומגדרת שוב
ומסבירה
ומתבלבלת
ומשתמשת בכל כך הרבה מילים

פשוט
כי זה מפחיד

מפחיד שאת רוצה להיות במקום הזה
שבו את יציר כפיו
מעשה ידיו
כלי לשימושיו

מפחיד שמה שמגרה אותך
אלה המחשבות על הדרכים השונות שהוא ישתמש בך
על העוצמות שבהן הוא יבחר לקחת אותך

היא לא אוהבת השפלות

וזה כל כך משפיל
שהיא זקוקה להן
ממך אדוני

אני
שם במקום הזה