בדרך אליך ... בדרך אל עצמי....

היא לא אוהבת השפלה
היא טורחת להגיד את זה כל הזמן
כל הזמן
לגדר
לשמור
היא לא אוהבת השפלה אדוני
ככה

אבל בפנים היא יודעת
היא כל כך יודעת
זה בוער בה
זה מבעיר אותה
מלהיט את החלומות שלה
את הפנטזיות
את הבפנוכו שלה
הכי עמוק

אז היא צועקת
ושמה גבולות
ומגדרת
ושומרת

כי זה מפחיד
זה מפחיד

זה מפחיד שאת רוצה להיות קשורה
חסרת אונים מולו
זה מפחיד שאת רוצה שהוא יגע בך
לא ילטף
לא יחבק
(כן כן, את רוצה גם ליטופים וגם חיבוקים, רשמנו, הבנו, הלאה, תעברי הלאה... אין בדברים שאת כותבת משום ביטול של שם דבר אחר... הבנו...)
ייגע בך
יפלוש לתוכך
ייקח לו חזקה בך

זה מפחיד שאת שומעת את הקול שלו
לוחש לך
בעדינות אין קץ
ברוך ממיס
שאת זונה, וכלבה, ושפחה
זה מטריף אותך
הפער הבלתי נתפס בין הרכות והרוך
והקושי של המילים ששורטות בך
שורטות בך נחלים של תשוקה
נוזלת
בלי שליטה

זה מפחיד שאת רוצה לא לרצות
ובכל זאת להלקח
לא כי את רוצה
פשוט כי.. הוא רוצה...

זה משפיל שאת לא רוצה
אבל הגוף שלך - כן
זה משפיל לשמוע אותו מספר לך
שמי ששולט על הגוף שלך
על התשוקות שלך
זו לא את בכלל

זה משפיל לנזול כשהוא לא נוגע בך
רק מדבר
כי מה זה אומר שאת?
זונה
וכלבה
בדיוק כמו שהוא אומר

וזה מפחיד
שהקול שלו נעשה קר
קונקרטי
מדוייק
שהוא שולח אותך למצוץ את כפות הרגליים שלו
לא חיוך
לא מגע
פקודות
זה משפיל זה מחרמן אותך
זה משפיל למצוץ בהונות
ושזה ירטיב אותך

זה משפיל שהראש צועק - לא
והגוף מתחנן - שהוא לא יפסיק

הראש שלך מלא תמונות
באף אחת מהן הוא לא מחבק אותך
באף אחת מהן הוא לא רך אליך
לא לוחש לך מילות אהבה
(כן כן, אני זוכר, כולנו זוכרים, זה חקוק בסלע, את צריכה גם את זה.. הבנו....)
בכולן את עקודה מולו
בכולן את חורים פתוחים בשבילו
בכולן את מתחננת
את
מתחננת

את שלא יודעת לבקש
שלא יודעת להתחנן
את מתחננת

למה את מתחננת?
את מתחננת שיגע בך
שיפלוש אליך
שימלא את החללים שלך בו
את מתחננת שיזיין אותך
שיבעל אותך
את מתחננת לגמור

ושם
במקום הזה
את יודעת
את יודעת
שתתני לו הכל
את הכבוד שלך
את הידע שלך
את הבטחון שלך

שם
במקום הזה
את תהיי בדיוק מה שהוא ירצה שתהיי
את תהיי כוס בוער ורטוב
את תהיי פה
את תהיי פה שהוא כוס
את תהיי פי טבעת....
את תהיי שפחת מין

וזה מפחיד
כי שם במקום הזה
את תהיי צייתנית
תעשי כל מה שיבקש או יורה
שם במקום הזה
את שוכחת מי את
ומה את
וכל מה שאת
זה מה שהוא
וכל מה שאת
אלה המילים
שיוצאות מפיו
רכות
או חותכות
והמעשים
שהוא בוחר לעשות בך
והמקום
שבו בוחר להניח אותך

אז את שמה גדרות
ומחסומים
ומתנה התניות
ושומרת
ומגדרת שוב
ומסבירה
ומתבלבלת
ומשתמשת בכל כך הרבה מילים

פשוט
כי זה מפחיד

מפחיד שאת רוצה להיות במקום הזה
שבו את יציר כפיו
מעשה ידיו
כלי לשימושיו

מפחיד שמה שמגרה אותך
אלה המחשבות על הדרכים השונות שהוא ישתמש בך
על העוצמות שבהן הוא יבחר לקחת אותך

היא לא אוהבת השפלות

וזה כל כך משפיל
שהיא זקוקה להן
ממך אדוני

אני
שם במקום הזה