בדרך אליך ... בדרך אל עצמי....

אתה דורש
בעדינות רבה מאד אתה דורש
ולוקח
כאילו בנחמדות
כאילו בלי מאמץ
יותר ויותר

זה התחיל עם מייל של בוקר
ואיכשהו מצאתי את עצמי כותבת גם באמצע היום
ומשפט סיכום
שהתחיל בקצר
ועכשיו הוא בכל שיחה
והוא צריך להיות משמעותי

ואתה רוצה מילים
יותר מילים
ועוד מילים

כן אתה רוצה גם מעשים
אני יודעת

"מראה" קראת למילים שלך
אלה שפצעו אותי בחזרה,
אולי אתה צודק
ואולי היית חד מידי
מכאיב מידי

ימים יגידו

אתה רוצה את המילים שלי
אתה דורש אותן
אתה לוקח אותן לך
עמוקות
אמיתיות

אתה לא תסבול חירטוט
אתה לא תסבול חצאי אמיתות
אתה לא תסבול מילים ריקות שימלאו את הדף רק כדי למלא אותו

לא
זה לא יעבור אצלך

אני כותבת יותר משכתבתי בחיי
וכתבתי הרבה

אני כותבת את המחשבות שלי
הרצונות שלי
הפחדים שלי
האהבות שלי

אני כותבת את עצמי

פורסת לך פרוסות שלי
ומניחה אותן לפניך
מתובלות
מקושטות
מתאבנים
ומנה ראשונה
ומנה עיקרית
וקינוח

ואת כולן אתה רוצה במצויינות

אתה תופס בי חזקה

אתה מסוגל להוציא ממני רוך מטורף
ולהפוך אותי לסוערת בשניות
בכוונה או שלא

רק מי שיש לו באמת כוח עלי
מסוגל לזה
רק מי שאני נותנת לו את הכח הזה עלי
מסוגל לזה
רק מי שיודע לקחת את הכח שנתתי לו
ולעשות בו שימוש ראוי
מסוגל לזה

אתה יודע להכאיב לי
אתה יודע מה פוגע בי
אתה מכיר את הטון
את הלחן
את חיבור המילים

אתה לא מרבה להשתמש בזה
אבל כשאתה בוחר
זה חד
כואב
משפיל

אתה יודע מה רציתי לשאול ולא יכולתי?
אתה יודע מה הדבר שהצית את הטרוף שלי היום?

הרצון שלי
שהוא חד וברור היום
להיות שפחה שלך וזונה שלך וחברה שלך ואהובה שלך
ויחידה לך

והידיעה שזה שעוד לא החלטת כך או אחרת
אומרת שאתה לא מחוייב שאהיה יחידה

זה הסרט שלי

זה העיף אותי

לא נכון?
אולי
לא ראוי?
אולי
כל מה שתגיד עליו יכול להיות נכון
אני לא יכולה להתווכח

זה היה הסרט שלי

והתביישתי בכלל לדבר עליו
לשאול
להגיד

אז כן
אני אומרת בפה מלא
אני רוצה
ואני אומרת בפה מלא
שקשה לי נורא עם זה שאתה (עוד) לא אומר "אני רוצה"

וזו
לא סיבה מספיק טובה ללכת ממך
בייחוד כשאתה לא משחרר

פרפרים וציפורים אדוני
ושפחה אחת
שצריכה חיבוק ענקי
וכמה מילות הרגעה שאתה יכול למצוא בשבילה

שפחה אחת
שלך