לפני 13 שנים. 21 באוקטובר 2011 בשעה 22:06
האלק חזר.
תפס את צד שמאל של המיטה שלי בשני הלילות האחרונים.
יום אחד נזכרתי למה סיימתי את זה, אי שם לפני 7 שנים.
יום אחרי נזכרתי עד כמה אני מטומטמת לפעמים...
אני עוד מורגלת לכאב.
מורגלת להרגיש קטנה ומוזרה ולא שוות ערך.
מורגלת להיות זו שדואגת ולא דואגים לה, או לפחות לא בלי אינטרס מובהק..
מורגלת לכל צביטות הקטנות האלו שזה מרגיש לגמרי מקובל
שאפילו חסר משהו כשזה לא שם.
ולמה זה עוד יוצר בי עניין? אלוהים יודע.
אבל אני בהחלט בגמילה וגם הייתי מכניסה את עצמי למוסד סגור אם יכולתי.
האלק ואני, אנחנו מתואמים ממש. בהמון מובנים.
וזה היה הסקס הכי טוב שהיה לי כבר המון המון זמן.
היום הוא טס חזרה הבייתה.
ויש עוד מישהו שעדיין מחכה לתשובות ממני.
גם אני חיכיתי לתשובות האלו,
אני חושבת שעכשיו יש לי את רובן.